——————–ירידה של כעשרה אחוזים במכירות קוקה קולה. לא מספיק.
תוס’: יש שיפור. 25%.
——

———————

להמשך קריאה »

סקר ישראל היום: הרוב בעד העסקה.
בידיעות שאלו “נהגי מוניות, אנשי עסקים ורופאים” מה דעתם, כך בשער, ובכפולת האמצע אפשר למצוא את עם ישראל, המורכב, כך על פי המדגם האקראי של ידיעות מארבעה אנשי עסקים; 4 צעירים; 4 אמהות, 4 נהגי מוניות; 3 רופאים ורופאה; ו-4 דוגמניות. וגם פה, במדגם המפעים הזה, הרוב בעד.

להמשך קריאה »

קדש ברנע
על פני שמונה עמודים משתרע הראיון הענק עם אריאנה הפינגטון (אשר שכטר), שיתפרסם מחר במארקרוויק (כולל תוספים, בוקסיות וכל מיני). הייתי סקרנית לשמוע מה יש לה לומר על פרשת ברנע (ההתחלה, הפינגטון עונה, ברנע עונה, עושים סדר, פרק 134 ד’ 13:21):

בהתייחס להתנצחות עם ברנע היא אומרת: “כבר פג
לגמרי תוקפה של ההבחנה בין עיתונאים לבין בלוגרים.
רוב העיתונאים כותבים בלוגים, מצייצים בטוויטר וחושפים
יותר ויותר מהסקופים שלהם ברשת. בלוגרים רבים עושים
עבודה עיתונאית מעולה ומקדמים סיפורים באופן מקוון.
“מה שמעניין אותי הוא לא עתיד העיתונים המודפסים,
אלא עתיד העיתונות”, היא ממשיכה. “אני אדישה
לחלוטין לפורמט, מפני שהעיתונות מתקיימת כעת בכמה
פלטפורמות מקבילות. הדברים החשובים הם התוכן והפן
החברתי של החדשות, שתופסים יותר ויותר חשיבות”.

להמשך קריאה »

רסיסים מהעיתונות הישנה
נורא התרשמתי השבוע, כמו רבים, מהכתבה של מרדכי גילת בישראל היום (שסונדקצה גם למארקר) על גינוני העושר של אהוד ברק. מה זה התרשמתי? כקוראת מסונוורת. והנה, העיר את תשומת לבי ב’ למשפט הבא, שגם מככב ככותרת במארקר (ובכות’ המשנה של י. היום):
“…באלבום הייחודי הזה, שעלותו אלפי דולרים, אפשר למצוא כמה דמויות מעניינות, ביניהן אחת שאהוד ברק מאוד אוהב להתעכב לידה: הדוגמנית והזמרת קרלה ברוני, רעייתו הנוכחית של נשיא צרפת, ניקולאי סרקוזי. היא נראית בתמונת הענק יושבת בצעירותה עירומה על ברכי אביה“.
ובכן מה מתברר? שבתצלום היחיד הזה של הלמוט ניוטון, שאליו כנראה מרמז גילת, יושבת ברוני על ברכי אביה לבושה לחלוטין. מי שעומדת בצד, בבגד ים, היא אמה.
נקווה שזה הפרט היחיד השגוי בכל הדיווח הזה שהעביר גילת.

להמשך קריאה »

העובדים הזרים עוזבים מרצון
אם לא הייתה הכותרת עצובה, היא הייתה מצחיקה. דילמת העובדים הזרים היא מורכבת, וברור שאי אפשר לפתור אותה בשניות. אבל אפילו הניסוח הזה, של עו”ד מהאגודה לזכויות האזרח מדהים: “הידיעה שיש יחידה שפועלת, עושה רעש, יוצרת תחושה של פחד ומייצרת העדפה לעזוב מרצון” (הארץ). כמה רצון יש פה, בדיוק?

להמשך קריאה »

נחום מוכיח

בטורו במוסף לשבת של ידיעות ממשיך ברנע ללעוג לבלוגוספירה ולהפינגטון, ומסביר למה הוא כן עיתונאי לעילא ולעילא.
להלן דבריו מילה במילה עם התייחסויות מינוריות שלי.

להמשך קריאה »

אפשר גם בלי קוויאר?
הסוויטה הפריזאית הייתה קטנה על דליה איציק, ולכן ביקשה להחליף, וכך עלה מסע בן ארבעה ימים 75 אלף שקל (הארץ). פה ובישראל היום כלל לא מוזכרת החגיגה הפריזאית של אהוד ברק שבמעריב ובידיעות מוקדש לה חלק גדול מהשער.
מקרה איציק מוזכר במעריב בשתי ידיעות באותה כפולה (המוקדשת בעיקר לברק), ובידיעות - כלל לא.
מה העניין? שאלה של זמן? סדרי עדיפויות? כי לא יכולהיות שמדובר באי ידיעה.

להמשך קריאה »

כתבתי לאריאנה הפינגטון. סיפרתי לה את הסיפור, תרגמתי לה את הקטע, והנה תגובתה הבלעדית:

N“Nahum Barnea’s column in Yedioth Ahronoth presents a laughable caricature of blogging  that speaks volumes about how deeply misinformed he is about blogging and new media.dd

להמשך קריאה »

חי נפשי שאני לא מבינה את הכותרת הראשית של ידיעות:
“הוועדה להגנה מדוח גולדסטון”

מעריב בכלל בכיוון אחר: מצוד אחר נשק לא חוקי בהתנחלויות.

ישראל היום עם הכותרת שצריכה לטלטל ולעמוד בראש סדר היום: “האוויר בישראל לא ראוי לנשימת ילדים“.

להמשך קריאה »

נחום ברנע שונא בלוגים. זה לא חדש. הוא כבר התראיין על כך וכתב על כך לא פעם. למשל ביוני 2007 ראיין אותו חנוך מרמרי לעין (”דור הבלוק אל דור הבלוג”):

למה אין לך בלוג?
התמזל מזלי ואני נהנה מחופש מקצועי אמיתי. במסגרת המחויבות הטוטלית שלי לעיתון שאני עובד בו, אני יכול לכתוב גם ידיעה וגם דעה. אין לי שום תסכול שצריך לקבל ביטוי בבלוג.

להמשך קריאה »