|
24
מאי 2010 הלל גרשוני המשפט הזה, של הרמב”ם, נראה לי כמגדיר היטב ובתמציתיות את מקצועו של העיתונאי: וההקשר המלא:
הַמְּרַגֵּל בַּחֲבֵרוֹ - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ” (ויקרא יט, טז). וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, עָווֹן גָּדוֹל הוּא, וְגוֹרֵם לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, לְכָךְ נִסְמַךְ לוֹ: “לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ” (שם); צֵא וּלְמַד מָה אֵרַע לְדוֹאֵג הָאֲדוֹמִי (שמואל א כא-כב). נראה שדעתו של הרמב”ם על מקצועו של העיתונאי אינה חיובית במיוחד. גם אין ספק שהשב”כ יאהב את הכינוי “מרגל”, לפחות לגבי עיתונאים-מסוימים. מעניין לשים לב שהגנת “אמת דיברתי” לא ממש עוזרת לעיתונאי, ולדעת הרמב”ם “הרי זה מחריב את העולם”, ומה זה משנה אם אמת דיבר. למשל, אם אדם מלקט מפייסבוק אמירות של אנשים כאלה ואחרים, ומפיץ אותם ברבים בעיתון או בבלוג ובכך גורם לסכסוכים מיותרים, נראה שהרמב”ם לא יחבב את מעשיו. מרגל הוא לא רק מי שמוציא את דיבת הארץ רעה, אלא אולי גם מי שמוציא את דיבת הארץ רעה. - תגובות |
דבורית שרגל
בלוג התקשורת Velvet Underground או בקיצור ולווט, הוקם ביום האחרון של 2005. ומאז, מדי יום כמעט נסקרים בו מחדליה הקטנים והגדולים של התקשורת, וכשצריך, הדברים הטובים שבה.
פרטים מלאים ›
פרטים מלאים ›
לחם עבודה
פוסטים אחרונים
תגובות אחרונות
› מדרש יונתי ואיזשהוא בלוג סיכום תקופה, תודה לאורנג' ולהורי שהביאוני עד הלום...וכאל...› שועלן ולמעסיקים כן יש תמיד ערכים כלפי עובדים נאמנים שתרמו רבות לעסק?
וולקאם...› אזדרכת לא הצלחתי למצוא את האתר החדש.
זהו ולווט, איבדתי אותך....› velvet אענה לך ברצינות.
ראשית, עם ערכים לא קונים במכולת.
שנית, כסף זה דבר מ...› צנזורה היא הצליל האחרון של הבלוג בתפוז
בלוגרול
- + בלוגים
- + תקשורת++
נבחרת הבלוגים
קולנוע:
סינמסקופ / יאיר רוה
ספורט: תופעת דורפן 2.1 / רונן דורפן
טלוויזיה: צפניה, כולה צפניה / אביעד קדרון
שכונה: ערס פואטי / גדי שמשון
מוסיקה: שיר + ביום / אחי רז
ספורט: תופעת דורפן 2.1 / רונן דורפן
טלוויזיה: צפניה, כולה צפניה / אביעד קדרון
שכונה: ערס פואטי / גדי שמשון
מוסיקה: שיר + ביום / אחי רז
חיפוש
בבלוג
בנבחרת הבלוגים
פוסטים אחרונים של נבחרת הבלוגים
נשארים מעודכנים
עכשיו ב-
“תגוביתן” - מי המציא את את המילה הנוראית הזו?
טוקבקיסט מסוכסך עם עצמו, או שמא הקקדמיה ללשון העברית?
כל השאלות להלל, הוא מנהל את הפוסט היום
“העיתונאי כמחריב עולם”, ביום בו מתברר, ששמעון פרס ומדינת ישראל התכוונו למכור ראשי נפץ גרעיניים למשטר הנאצי של דרום אפריקה.
אבל העיתונאי מחריב עולם.
דבורית - יצאת מדעתך.
לגמרי, מסכים איתך לחלוטין
שמעון פרס התכוון למכור ראשי נפץ גרעיניים לדרום אפריקה? זה כלום! ישראל מכרה לדרום אפריקה סם מיוחד שהמשטר הנאצי שם השתמש בו כדי להפוך את הכורים המסכנים במכרות הזהב לזומבים! אחרי ההצלחה המסחררת בסם הורה חולה הפרסום הזה להזריק אותו למי השתיה של אזרחים מסוימים במדינת ישראל. אאל”ט לסם קראו “פתי מאמין לכל דבר ורץ לספר לחבר’ה בבלוג תוך שינוי הכינוי”.
מילה תגוביתן דווקא מוצאת חן בעיני.
הלל, הבאת לכאן מאמר יפה וחשוב,
אני מסכים איתך עם התיאור שהבאת מהרמב”ם את העיתונאי : זֶה שֶׁהוּא טוֹעֵן דְּבָרִים, וְהוֹלֵךְ מִזֶּה לָזֶה וְאוֹמֵר ‘כָּךְ וְכָךְ אָמַר פְּלוֹנִי’, ‘כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי’.
כדאי לך לדעת שהטור הכי נקרא בעיתונות החרדית הוא הטור של המאורסים והמאורסות, עד כדי כך ש’יתד נאמן’ וה’מודיע’ מפרסמים את המודעות הללו ללא תשלום .
עוז אלמוג כותב על העיתונות החרדית :
הפָּשְקְוויל, שם-נרדף בעגה החרדית למודעת-קיר, הם כרזות מאירות עיניים, עמוסות מלל וחפות מכל צילום או אפקט גראפי אחר, הגודשות את לוחות המודעות בריכוזי האוכלוסייה החרדית, דוגמת היישוב הישן (כינויו של היישוב היהודי בארץ-ישראל, שקדם להתיישבות הציונית) והשכונות החרדיות בירושלים, בני ברק, בית שמש ועוד.
לאורך רחוב גאולה לבדו, בשכונת גאולה החרדית שבמרכז ירושלים, יש לא פחות מתריסר לוחות מודעות כאלה.
החשיפה להם מירבית, בשל העובדה שחרדים מרבים ללכת ברגל, בעיקר מסיבות חברתיות-כלכליות (למעטים יש רכב פרטי).
מקור השם פשקוויל, באיטליה. בשנת 1501 נחשף במרכז רומא פסל רומי עתיק של דמות קטועת ידיים, שהרומאים נהגו לכנותו פָּסְקְווינו (pasquino). הפסל הוצב בכיכר קטנה, שזכתה עקב כך לשם פיאצה די פסקינו. קרדינל איטלקי החליט להפיח רוח חיים בפסל ויזם טקס דתי שנתי, שבמהלכו הולבש הפסל בגלימה רומית ולמרגלותיו הונחו שירים וחרוזים בלאטינית. אחד האזרחים החליט שפעם בשנה זה מעט מדי, והחל לתלות על הפסל, בתדירות גבוהה, מודעות היתוליות בגנות האפיפיור ומוסד הכנסייה. במרוצת השנים, הפכו הכיכר והפסל שם נרדף לכרוז ביקורת. פסקווינו נכנס גם לשפה האיטלקית כשם-פועל, pasquinare, שפירושו “ללגלג”.
לרוב, הפשקוויל משמש למתיחת ביקורת, לא אחת נוקבת ונוטפת ארס, על אדם או רעיון כלשהו.
עיקר חיצי הביקורת מופנים נגד התנהלותם של עסקני ציבור, כמו-גם נגד תופעות ציבוריות שיש להוקיען, לדעת החתומים על הכרוז.
הפשקוויל מנוסח בעברית ארכאית ולרוב מליצית ודרמטית (בריכת שחייה מעורבת לגברים ונשים גוררת זעקת שבר בנוסח “ירושלים, חִגרי שק”, נשים המהלכות בלבוש לא-צנוע בפרהסיה, סוחטות את הכותרת “הזדעזעי ארץ”). בחלק מהכרוזים אין הקפדה על עברית תקנית.
זכר ונקבה משמשים בערבוביה (”השבת תובע את עלבונו”, “השבת האחרון”, “הטמאים והצבועים שהם רגל רביעי למרכבת הטומאה הציונית”, וכיוצא באלה).
בין שלל החתומים על הפשקווילים ניתן למצוא רבנים וגדולי תורה, לצד גורמים עלומי-שם כמו “ועד השכונה” או “משמרת הצניעות”.
קובי אריאלי, בוגר ישיבה חרדית ואיש תקשורת פעלתן (בעל טור במעריב, מגיש תוכניות בערוץ 2, ובהן המהפכנים, מרואיין מבוקש בפאנלים העוסקים במגזר הדתי), היטיב לתאר את התופעה: “זה גם סיפורה של עיתונות-המונים במובנה הראשוני.
עולם הפשקווילים יצר עם השנים מכונה משומנת היטב - גם אם פרימיטיבית מעט - של העברת מסרים, של חינוך המונים ושל תעמולה. על גבי הקירות נשפכו מרירות, לכאן תועלו רגשות נקם ואיבה, קדושה וקנאות”.
בכל שבוע יוצאים לאור מעל עשרים ביטאונים ועיתונים חרדיים, ואף-על-פי-כן, הסוּגָה הזו משגשגת. מדוע נזקקים החרדים לפשקווילים? שואל אריאלי, ועונה: “החרדים הם קהל סקרן המכור מטבע ברייתו למילה הכתובה.
הפשקווילים הם חומר קריאה, וגם חומר בידורי ההופך את השהות ברחוב לדבר חווייתי.
רק אחר כך - ואולי בניגוד לאופן שבו מקובל לתפוס אותם - הפשקווילים הם כתבי פלסתר… הפשקווילים הפכו לתרבות.
כשם שאי-אפשר לה לשכונה בלי בית כנסת ומקווה, אי-אפשר לה בלי קיר מכוסה פשקווילים”.
כך גם העיתונות העברית פשקווילים ישראלים.
חנוך - התגובה שלך נפסלה ע”י הרמב”ם (;
פנימדיבור - אין בעיתונים החרדיים “מדור מאורסים” עם רכילות, אלא מודעות אירוסין המפורסמות ע”י בני הזוג עצמם - כמו כאן:
http://www.mabtim.com/meorasim.asp
מה שיש שם הרבה זה כתבות על מעשיהן של גדולי התורה
שלמה, התכוונתי למודעות אירוסין, ומודעות אלו גם אם הם מתפרסמים ע”י בני הזוג עצמם זהו ‘מדור רכילות’.
גם לומר מילה טובה על אדם מסויים עפ”י ההלכה היא רכילות!
ולגבי כתבות על גדולי הדור , אלו נמצאים בעיתונות החרדית אבל לא רק…
הונאת דברים, הלבנת פני חבר והוצאת דיבה הן מהחמורות שבעבירות של היהדות הרבנית (בבא מציעא). אפילו קילוס עצמי אינו מותר.
משום מה, נראה לי שהעדה החרדית עוברת עבירות אלה יום ביומו, יחד עם מספר עיתונאים חילוניים רודפי סנסציות.
הונאת דברים טמונה בבעלות הצולבת של אמצעי התקשורת ובהטיה הממונית של העיתונות.
הפשקווילים הם לא בדיוק עיתונות חופשית, אלא אמצעי לפיקוח חברתי על קהילת ה”חרדים לדבר השם” והחרדים מעינא בישא של השכן.
אילן, ישראל היום הוא פקשוויל, עיתון ‘הארץ’ הוא פקשוויל, מעריב הוא פקשוויל, אני לא יודע על איזה עיתונות חופשית אתה מדבר ?
לפחות עיתון הארץ הוא לפחות הפקשוויל היהודי ביותר מבחינת הביקורת שלו על עסקני ציבור וביקורת שלו על תופעות ציבוריות.
יפה אמרת, הארץ כפשקוויל…
את מי זה תכל’ס מעניין?
מה איתך? הרמב”ם אמר! הגאון הזה רלוונטי לחלוטין לימינו ולתקופתנו. למעשה, למרות שחי לפני כ-900 שנה, עיון מעמיק בכתביו ובמשנתו יגלה שרמב”מנו שלט היטב באנגלית, הכיר את כל כתבי מארקס ומילטון פרידמן, חזה את האינטרנט והטלוויזיה, המציא את מנוע הסילון ואת מסך הפלזמה, ובקיצור, שם את ליאונרדו דה וינצ’י בכיס הקטן. למזלנו, הוא לא פסל לגמרי את מקצוע העיתונות. אז של נעליך וכל זה
האם טבע האדם משתנה כעבור 800 (כצ”ל) שנה? האם אנשים נהפכים להיות מברזל או מנחושת יצוקה?
טבע האדם בהחלט משתנה, ולו בגלל ה”צייטגייסט” - רוח הזמן. בתקופתו של הרמב”ם, לנשים לא היו כמעט זכויות. היום יש להן בחלקים רבים של העולם, בעיקר באלה שאינם מעניקים לדת יותר מדי כוח. דוגמה נוספת: בתקופתו של הרמב”ם לא היתה דמוקרטיה, היום טוענים שיש דבר כזה (ישראל אמנם לא דוגמה, אבל בכל זאת). וכן הלאה.
אגב, עם כל הכבוד להגותו של רבי משה בן מימון, יש פילוסופים רבים שרלוונטיים מעט יותר לזמננו
כמו חומסקי למשל?
האם אתה מכיר פילוסוף שאינו בקי באפלטון? לא? למה, הרי הוא חי הרבה לפני המצאת מכונת הקפה?
למה חומסקי? אני שואב ממשנתם של הומר סימפסון ובובספוג. ודמויות שייתכן שאתה מכיר טוב יותר: דניאל דנט, ריצ’ארד דוקינס וטום הודג’קינסון.
לגבי אפלטון, שוב - הרבה מאוד מדבריו כלל אינם רלוונטיים לימינו, ולו בגלל השינויים המדעיים והטכנולוגיים שחלו מאז ימי היוונים הקדמונים. היה שם אחד אריסטרכוס, שטען שכדור הארץ מסתובב סביב השמש - לא האמינו לו
חומסקי בלשן
באמת מה איתך? קתדראות שלמות של מטומטמים באוני’ הנחשבות בעולם נקראות על שם maimonides, המחקר עליו עולה ופורח בעולם הלא יהודי ואתה מבלבל לפודינג את השכל עם תובנות מלפני 900 שנה? לא שמת לב שההיסטוריה התחילה מלאונרדו דה וינצ’י שכידוע חי עמנו עד היום?
ארנב- אתה בלי ספק ובלי ציניות אחד המגיבים היותר אינטליגנטיים פה וממש ביזית את עצמך הפעם. גם מרקס כבר מת ואפילו די מזמן. איפה עובר הקו ממנו דברים מפסיקים להיות רלבנטיים? הרמב”ם, מעבר לפסיקה ההלכתית שלו שכמובן איננה רלבנטית היום לרבים ולא בשל זמן כתיבתה, נמצא בשורות העליונות של לימודי הפילוסופיה ובמקומות רבים בעולם הוא נחשב, למשל לאחד מהטקסטים המובילים להבנת הגותו של אריסטו וגם כפילוסוף מרתק בזכות עצמו. ושוב, אין צורך להגן על הרמב”ם עצמו שיכול להיות מבחינתך גם אבק פורח אלא על מה שמשתשמע ממנה לגבי הוגים וענקי נמחשבה שאיתרע מזלם ולא חיו בתקופתך, או גרוע מכך, לא המציאו את הפלזמה שכידוע היא היא טעם חיינו. (במיוחד לקראת המונדיאל וד”ל ואכמ”ל)
ריצ’רד דוקינס. הוגה דעות. אהבתי.
אני כותב כאן תגובות מפורטות והמערכת מעלימה לי אותן… זה מוסרי? ממש לא כיף לעשות העתק על כל תגובה
ל”הקיד”, ובקיצור: חלילה לי מלזלזל ברמב”ם ובמשנתו, לטעמי מי שמביא ציטוטים לא רלוונטיים שלו כדי לנגח את מקצוע העיתונות הוא הזלזלן
פודינג, הציטוטים רלוונטיים, ההקשרים ודרך הצגת הדברים היא שלא רלוונטית
‘לא תלך רכיל’ רלוונטי לחיינו היום לא פחות מבזמנו של הרמב”ם.
כאמור הרמב”ם פונה לכל בן אנוש ולא לעיתונאים.
בוודאי שהרמב”ם רלוונטי. כשגזענים יהודים כמו אליקים לבנון, מה-שמו מלמד, יצחק גינצבורג ודב ליאור מקשקשים על “אין חזקת חף מפשע”, על “תורת המלך” ועל להורג תינוקות אם החלטת שהם עלולים לגדול ולסכן אותך, על מי אתה חושב שהם נשענים? על אוכל הנבלות הגדול, ו”כשיד ישראל תקיפה” שלו.
*
מעבר לזה, הרמב”ם היה הוגה דעות ענק לזמנו, ויש סיבה לזה שלומדים אותו כמו שלומדים הוגים היסטוריים אחרים, אבל זמנו חלף. לבנות עליו משנת חיים לימינו אלה זה… מפוקפק משהו, הייתי אומר. או שמא אומר, רק עליו, שכן אפשר ללקט ממנו כמו מהרבה אחרים (כמו מסנופי הכלב) דברים מועילים. אני כשלעצמי חסיד גדול של שיטת רבי מאיר.
רחביה, תענוג למצוא אותך באותה חזית יחד עם הרמטכ”ל המטפוטר דן חלוץ. גם הוא בז בגלוי לאלויקים לבנון וציווה להוציא את ישיבתו מחוץ למעגל ההסדר.
אני ממש לא מבין את הטיעון שלך:
הרמב”ם מדבר על אדם מן הישוב, שאין לצטט ברבים דברים שהוא אומר בשיחות פרטיות.
העיתונאי מביא דברים שאומרים שרים בממשלה, פקידים בכירים, ראשי המשק, קצינים בצבא וכד’. אלה אנשים שמופקדים על ניהול ענייני המדינה ולכן לדעות שלהם ולכניות שלהם יש משמעות ציבורית אמיתית.
ברצינות, אני לא ממש בטוח שבתקופתו של הרמב”ם היתה עיתונות מסוג כלשהו, כך שכל העסק הזה הוא עורבא פרח
מרתק ! מעניין וחשוב !
מקורו הראשוני של המושג “תיקון עולם” הוא בתפילת עלינו לשבח הנאמרת בסיומה של כל תפילה ומקורה הראשוני הוא בתפילת מלכויות במוסף של ראש השנה:
“על כן נקווה לך ה’ אלוהינו, לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גילולים מן הארץ והאלילים כרות ייכרתון, לתקן עולם במלכות שדי”.
ראוי לדעת שבסידורים עתיקים ( תימנים ואף אצל הרמב”ם עצמו ) המילה תיקון כתובה “תכון עולם” ויש הבדל משמעותי בין תיקון בק’ לתכון בכ’ , במקום “לתקן עולם במלכות שדי” כתוב שם כך: “לתכן עולם במלכות שדי”.
הפועל “לתכן” משמעותו כינון, ביסוס, ואם כן כוונת המשפט היא שאנו רוצים לבסס את מלכות הקב”ה בעולם ולגרום לכל הגויים להמליך את הקב”ה.
כאשר אנו אומרים תיקון עולם אנו בעמדה שהעולם מקולקל ויש צורך לתקן אותו.
אלו שני עולמות תוכן ובעלי משמעות אתית שונה לגמרי .
כאשר מתקנים עולם יש צורך להחריב את המציאות המקולקלת ובמקומה לבנות מציאות שלמה ומתוקנת, מבחינה זו העיתונאים כמחריבי עולם עושים את הדבר הנכון והראשוני לקראת תיקונו של עולם.
אך חשוב להיות לא רק במקום מחריב אלא גם במקום בונה , משנה, מציב אלטרנטיבות, מתכן, ארכיטקט של אידאות וייזם של מציאות .
מהו התנ”ך אם לא ארכיון כתבות עצום? כל פרק בתנ”ך הוא תיאור די גרפי של ‘ואז הוא אמר לזה, והזה אמר להוא, ופתאום ירדה אש מהשמיים, ואלוהים אמר ‘אין תגובה’ והסוכן שלו אמר ‘אני לא מדבר על החיים האישיים של הלקוחות שלי’
LOL
ודווקא תקופת המלוכה ביהודה ובישראל היא שבה התככנות והלך הרכיל שלטו ומאבקי סופרי החצר של המלכים (מזכיר את היום) היו בשיאם
אז היו לבית מלכי יהודה את סופרי מלכים א’ ולבית מלכי ישראל את מלכים ג’
היום יש לביבי את ישראל היום ולאופוזיציה את ידיעות והארץ
אוי, הבורות…
רואים כמה אחוזים מהתנך טרחת לקרוא.
פתח עיני שלומי
אני רק 5 שנים קורא כל שבוע פרשת השבוע
ובחיקי 5 יחידות בגרות בתנ”ך, לא הרבה אבל אקווה שזה יספיק ע”מ שאוכל להבין את דברייך
הו הלל, יש בי ההרגשה שהרמב”ם לא ממש יחבב את הנחת הדברים הזו שלך כאן.
באת לברך ויצאת מקלל
באת להראות דרך ועסקת בהתחשבנות…
אתה שכותב ‘לא תלך רכיל’ מוציא כאן דיבתו של אורי בלאו, עיתנאי חוקר נחשב ומוערך שלא עוסק ברכילות זולה ומציג אותו כ’מרגל’!
אָמְרוּ חֲכָמִים, עַל שָׁלוֹשׁ עֲבֵרוֹת נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא–עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים; וְלָשׁוֹן הָרַע, כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְעוֹד “כָּל הַמְּסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרַע–כְּאִלּוּ כָּפַר בעִיקָר,”…”וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא”…
רק בשל כך אפילו קורס כל הפוסט שלך.
אתה הלל סימנת מטרה (עיתונאים, רצוי שמאלנים) וירית את החיצים לכיוונה, כך לא נוהג אדם שנושא את דגל מניעת לשון הרע.
נהיר כי הרמב”ם וקודמיו לא דיברו על עיתונאים אלא על כל אדם באשר הוא אפילו העוסק בתלמוד, לשון עברית או פיסיקה עשוי לחטוא באותה המידה ברכיל ובלשון הרע.
ואפילו המתוועד בפתח בית הכנסת עם חבריו עשוי לחטוא בלשון הרע.
רמב”ם לא כוון לעיתונאים כלל
למעשה רמב”ם גם הוא במובן מסוים היה עיתונאי בהיותו ‘הוגה דעות’ הדואג להפצתן ומחבר פשקווילים (ספרים) שייסעו לו בהפצתן.
יש גוונים רבים לעיתונאות, רכילות היא לצערנו אחד מהם ואכן נפרק כל עול בתחום הצהוב של הרכילות בעיתונאות אבל עלינו להודות שאנשים צורכים את זה וכמו שכתב פנימדיבור מודעות האירוסין גם הן חביבות על הציבור בעיתנות הדתית.
.
תמוהה הלל שלא מצאת לנכון לכתוב מילה אחת על תפקידה החשוב של העיתונאות כמביאה מקורות מיידע חשובים אלינו, כמרחיבת השכלה, כמחברת אנשים כמבקרת את מוסדות השלטון שלנו וככלב השמירה של הדמוקרטיה.
ואולי לא תמוהה כי כאמור נראה שסמנת מטרה, וחיברת הכל אליה.
אז יש ‘עיתונאים קטנים’ ויש גם ‘טוקבקיסטים קטנים’
בסופו של יום מהו הגרעין הנשאר מכל שהנחתכאן בחוזקו?…’לא תלך רכיל’
אז את זה כבר ידענו ותודה על התזכורת,
והזכר זאת גם לעצמך בפעם הבאה בה אתה מסמן את בלאו כמרגל.
אז קח לך הלל עוד שלוש דקות לקרוא שוב את הלכות רכילות של הרמב”ם. והפעם קרא אותן כאילו נכתבו עליך ולא על עיתונאי.
ושתף אותנו בתובנות החדשות
יפה אמרת
תודה פודינג
השתמשתי גם בכיוון שאתה הארת בתגובות שלך
אנא הסתכל שוב בקישורים שנתתי. אם כבר, הרי חצי כוונו כלפי המוציאים את דיבת “הארץ” רעה!
הכינוי של בלאו כ”מרגל” נעשה בקריצה, וכתבתי רק שהשב”כ ישמח לקרוא לו כך, ודווקא רחביה היה חותם על ניסוח כזה.
כן, הקריצה הלא כל כך תמימה…
קראתי היטב את כל הקישורים
אם כבר מיהו שהולך כאן רכיל אם לא השב” עצמו בהגדירו את ענת קם כמרגל חמורה בטרם משפט ללא כל אסמכתא לריגול.
ואתה שוב חוטא כאן ביחס לרחביה כשאתה מפטפט (וְהוֹלֵךְ מִזֶּה לָזֶה וְאוֹמֵר ‘כָּךְ וְכָךְ אָמַר פְּלוֹנִי) בשמו ומתחייב בשמו.
לא הצלחת להתמודד כלל עם הטענה המרכזית שבתגובה שלי הטוענת שיצאת מראש לתקוף עיתונאים וסימנת מטרה
זהו בלוג בענייני תקשורת, ולכן הפוסט כוּון לכיוון הזה.
בכל אופן אני שמח שאתה תוקף אותי מכוח דברי הרמב”ם, והרי זו הייתה תקוותי - לא לומר בהכרח שאני צודק בפרשנות שלי, אלא שהדברים הללו ייכנסו לשיח כרלוונטיים.
ועשית כאן הכל מלבד לעסוק בביקורת תקשורת
זה שהשטאזי ישמח לקרוא לבלאו מרגל זו עובדה.
חביב ונחמד ומאגניב לאמץ מתוך ים התורה רק את מה שמתאים להשקפת עולמנו - מה שנקרא “להכניס את התורה לראשנו”. אבל האתגר האמיתי הוא “להכניס את ראשנו לתורה” - להתרוקן מדיעות קדומות, ללמוד, להתעמק, להבין ואז לבחור. אבל בינינו - מי רוצה להתייגע בעידן האינסטנט?
במזרח גרמניה יכלו להוציא את דיבת השטאזי רק משת”פים - פרובורטורים שפעלו מטעמו. כמה טוב שישראל היא לא מזרח גרמניה.
מאת: הלל
14.05.2010 : 09:13
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3889405,00.html
מצחיק איך העיתונאים לא מפסיקים לאכול את השטויות שמאכילים אותם הערבים.
“”חיפשנו אותו עם פנסים. ידעו שהוא עבד באדמה של המשפחה ובאמת הלכנו לשם ומצאנו אותו מתחת לעץ זית, שוכב על בטנו וירוי בגב”, סיפר בן הדוד. לדבריו דו”ח הפתולוג קבע כי בגופו של הנער היו כדורי דום-דום שהתפוצצו והביאו למותו”.
כן, כדורי דום-דום. ברור…”
סוף ציטוט.
.
אֵיזֶה הוּא רָכִיל–זֶה שְׁהוּא טוֹעֵן דְּבָרִים וְהוֹלֵךְ מִזֶּה לְזֶה וְאוֹמֵר כָּךְ וְכָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָּךְ שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי: אַף עַל פִּי שְׁהוּא אוֹמֵר אֱמֶת, הֲרֵי זֶה מַחְרִיב אֶת הָעוֹלָם.
זאת אומרת שעיתונאי שאוכל שטויות שמאכילים אותו מתנחלים איננו מצחיק!?
א. “אבהיר שאמנם איני עיתונאי, אבל גם כתְגוּבִיתָן מן השורה אני כנראה חוטא לא פעם בדברים הללו”. ציטוט מהפוסט דלעיל.
ב. בהקשר הנוכחי אני עדיין עומד מאחורי דבריי אלה.
הלל, הגר בבית עם חלונות זכוכית אל לו שיזרוק אבנים…
אם אתה עומד מאחורי דבריך אל בני משפחתו המתאבלים של אייסר יאסר אל-זאבן, בן ה- 15 אז אתה עובר עבירה על דבריו של הרמב”ם:
“חייב אדם להיזהר ביתומים ואלמנות–מפני שנפשן שפלה למאוד ורוחן נמוכה”
אתה שדורש מעיתונאים ומאיתנו המטקבקים כאן להודות בטעויות לא דורש זאת מעצמך, אתה יוצא איש מאוד קטן כאן הלל.
ציטוט של הלל גרשוני על אייסר יאסר אל-זאבן, בן 15 מהכפר מזרעה אל-שרקייה שנמצא ירוי בגבו הרחק מהכביש הראשי:
“שהנער זרק אבנים על מכונית, משמע ניסה להרוג את יושביה, ועל כן לא אתאבל על מותו של הפרחח.”
כל זאת לפני שהוכח כלל שהנער נטל חלק בידויי אבנים
אבל העיתונאים הם שמסוכנים…
ועל זה כתב הלל למעלה בפוסט: “לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ!”
קיצר, הרמב”ם מכשיר פה שרצים…
לא כי הרמב”ם כותב:
חייב אדם להיזהר ביתומים ואלמנות–מפני שנפשן שפלה למאוד ורוחן נמוכה.
ואילו גרשוני אינו נזהר ביתומים ובאלמנות ולא שפלה רוחו כשכתב: “לא אתאבל על מותו של הפרחח”
טקסט-בוק של החברה הישראלית. “דתי” ארכי-שמרן, לא דמוקרט, ולא חכם, מעוות את הרמב”ם לצרכי הכיבוש וההשתקה שלו. וסוכן תמים, בדמות הליברלית בעלת-הבלוג, מעפעפת בהיקסמות נוכח “היהדות” השופעת חוכמה כמעיין, ועוזרת לו להפיץ את זה.
אחת ולתמיד: יש מלחמה בארץ הזו. בין דתיים/ ימניים, שהדפוס הבסיסי שלהם הוא *לציית*, *לא לגלות*, *להסתיר*. זו תפיסת עולם שלמה. לבין השמאל/ דמוקרטיים, שמאמינים ב*חופש ביטוי* גם במחיר *פגיעה הכרחית*.
להסתיר או לגלות. לשתוק או לדבר. אלה תפיסות עולם שונות. תפנימו את זה.
הסוכנת לא תמימה, תנוח דעתך. אני גם לא סבור שרבים מעפעפים בהיקסמות לנוכח ה”יהדות” העכשווית או מה שזה לא יהיה.
מסכים איתך לגבי הקרב המתנהל בארץ בין שתי תפיסות עולם מנוגדות לחלוטין: אני מוסיף לזה גם את הפן הסביבתי - הדתיים/ ימניים מחריבים את הביוספירה, והשמאל/ הדמוקרטים מנסה איכשהו להגן עליה. הכללה די גסה, ובכל זאת
כך אמר הלל גרשוני בטוקבק: “ערבים כאסון טבע כבר אמרנו?”
“לא תליך רכיל…
“מוציא את דיבת הארץ רעה”
ומה היה אומר על זה הרמב”ם?
“המתכבד בקלון חברו, אין לו חלק לעולם הבא.”…
אי, אולי תלחץ מתישהו על הקישורים כשאני נותן אותם? או לפחות תעתיק אותם כשאתה מצטט?
הזו התמודדות ראויה עם הדברים הלל?
פניני, גם אני רוצה לראות מראה מקום לציטוטים שאתה מביא. בלי זה הרי אלה דברים בעלמא, ואני לא חשוד ברצון לתמוך בעמדותיו של הלל.
תגגל רחביה, זה קל ומהיר
הלל תתמודד עם דברי הרמב”ם בהקשר לאמירתך הכוללנית על הציבור הערבי!
אל תתחמק
אתה בפירוש ‘מתכבד כאן בקלון חברך’!!
כאמור, נתתי קישור מסוים ואתה לא העתקתיו. לנוחותך אעתיק אותו אני: http://www.latma.co.il/Latma/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=81&FID=269&PID=0&IID=3176
בקצרה, הביקורת היא לא כלפי הערבים אלא כלפי התקשורת המתייחסת לערבים כאל חיות-אדם ואסון טבע.
הו ההיתממות
יותר אמיץ מצדך היה לומר: כן כך אני חושב על הציבור הערבי
ישר כח, הלל.
אני מביא שוב את הציטוט של דברי הרב שרלו לעניין ‘הלכות טוקבקים’ אשר לדעתי מסכם את המאמר החשוב של הלל כאן:
“באופן עקרוני, יש להתייחס לטוקבקים כשם שמתייחסים להבעת דעות בעל פה, ולאור ההלכות הקשורות בדיני הדיבור. העובדה שמדובר באינטרנט ובתגובה כתובה אינה משחררת את האדם מהדרכות ההלכה בתחומי עבירות הדיבור, ומעקרונות המוסר בתחומי בין אדם לחברו. הדבר מתחיל בהזדהות ובהתרחקות מן השקר כאשר מזדהים באופן שקרי, ממשיך בהתייחסות ענייינית לגופו של דבר ולא לגופו של אדם, ומסתיים בכוונה לשם שמיים.”
http://ypt.co.il/show.asp?id=38509
אכן חששתי שאעבור על דברי הרמב”ם:
“וְכֵן הַמְּסַפֵּר בְּטוֹבַת חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי שׂוֹנְאָיו - הֲרֵי זֶה אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁזֶּה גּוֹרֵם לָהֶן שֶׁיְּסַפְּרוּ בִּגְנוּתוֹ. וְעַל עִנְיָן זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: ”מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים - קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ” (משלי כז,יד), שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ בָּא לִידֵי רָעָתוֹ”.
אבל לא נמנעתי לעשות זאת מטעם שכתב הרמב”ם בהקדמתו למורה נבוכים (http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_1_00P.htm):
“אלא, יסתכל-נא בספרי כל מי שהוא נפל בידו, והיה אם ירווה את צימאונו אפילו בדבר כלשהו מכל מה שקשה, יודה לאל ודיו במה שהבין. ואם לא ימצא בו דבר המועיל לו כלל, יחשוב כאילו הספר לא חובר”.
צא ולמד וחזור לכאן וספר מה למדת שעושה טוב עיתונאי ואז צטט שוב את הרמב”ם
דבר אחד טוב לא הבאת כאן הלל לטובת העיתונאים!
.
אכן כאילו ה’פוסט לא חובר’…
.
אבל רחוק מלהשוות להרמב”ם שאיש צנוע היה ולא היה רוקד על דם ערבים כמוך
ואילו אתה הלל הצניעות ממך והלאה, אתה לכאורה יודע יותר טוב מהרמב”ם למה התכוון הרמב”ם!
ואף נאחז בו להצדיק דבריך הכוללניים על ציבורים שלמים בעוד הרמב”ם עסק באנוש ולא הכליל ציבורים במילות גנאי
מני יה’ פה?
כל העולם מתעסק בזה, העיתונות הישראלית? מתעלמתhttp://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=1163!!!
העיתונות הישראלית מתעלמת מזה כמו שהיא התעלמה כמעט לגמרי מ 30 אזרחים ישראלים ערבים שנפגעו בתאונת דרכים היום בלילה בצומת הערבה, אפילו תיירים מרוסיה מעניינים יותר את העיתונות הישראלית (התאונה בדרך לאילת בה אוטובוס תיירים התהפך) .
אז למה לדעתך שמישהו יתעניין בשייט ספינות בים התיכון ?
התאונה הייתה בלילה 23 בערך. בלילה כלכלי בער’ 10 עשו “כניסה”,בער’ 1 היו בדיוק חדשות אז דיווחו, לשאר העיתונים כנראה שזה היה מאוחר מידי, או שהם כבר הבינו שזה בסה”כ ערבים?
גם בגל”ץ התחנה שלהם לא שמעתי על זה ביומנים,אולי ברדיו שמס ?
אל תשווה לרוסים , לא היו הרוגים.
רוסים וערבים זה אותו הדבר בתקשורת, מה שקובע אם זה בישראל או חו”ח בתלביב.
כל עוד יצליחו 30 הספינות לפרוץ את המצור על עזה…יבורכו
http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=1163
האם גל”ץ הפכה להיות תחנה בשרות החאמאס?
היום ברקאי דן בשתי סוגיות:
1,”חוק שליט” הובאו דעה של שניים ערבי ויהודי, את מי גל”ץ מצטט במהדורות החדשות? נכון את הערבי.(כדורה מהחמאס )
2,דיון האם להעמיד את החכ”ים הערבים לדין על הביקור בלוב. את מי מצטט הרדיו שהיה של צ”הל? את הערבי כמובן(איזה אחד טיבי או משהו).
לא הגיע שמישהו יטפל בקומץ הזה?
אתה יכול לטפל בקומץ, אבל נראה שאתה פחדן מדי…
האם תנועת “אם תרצו” נוהגת לפי כללי הרמב”ם בדרך בה היא תוקפת את נעמי חזן?
אם תרצו איננה תנועה יהודית אלא תנועה ציונית ועל כן הרמב”ם והלכה יהודית איננה מעניינה.
וזהו הציבור אליו משתייך הלל גרשוני
דתי לאומי הם קוראים לעצמם ומסתבר שאת גרשוני הרמב”ם דווקא כן מענין
הציבור הדתי לאומי זוהי כת דתית אשר מביאה על היהודים חורבן והרס, כאשר החברה הישראלית תבין זאת יהיה כבר מאוחר מידי.
הם יכולים לקרוא לעצמם באיזה שם שירצו להתארגן באיזה עמותה או ארגון שיבחרו שום דבר לא ישנה את המהות החורבנית וההרסנית שלהם.
וזה שהלל מכיר ומשתמש ברמב”ם ומביא קישור להלכות לשון הרע של הרמב”ם איננו הופך אותו ליהודי בנשמתו.
אלא הוא ודומיו הם ‘טכנודוסים’ אשר מקיימים מצוות מבלי להבין את מהות ופנמיות הדת היהודית.
תודה על הדברים החשובים שהנחת פנימדיבור בתגובה הזו
לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר.
אני מרגישה כאילו חזרתי לאוניברסיטה הפתוחה….
<
העיתונאי כמחריב עולם ?
הרמב”ם אמר את זה ?
נו, שויין.
- אי אפשר להיות חכם כל הזמן ובכל התחומים, כנראה.
<
העיתונאי בא לתקן. לפחות עיתונאי אמיתי.
בקרוב: הימני כמחריב עולם. הרבה יותר רלוונטי, קרואסון יקירי
אתה הוזה, קרואסון!
(פרס למזהה האמירה דלעיל).
מתוך אסטריקס והנורמנים?
תגיד לי, אתה נורמני???
קבל חזיר בר, ידידי בר האוריין.
(לכולם יש שמות שנגמרים בהאף!!!)
כן, “נסקאף” הוא החביב עליי
למה לא מוזכר במילה הסיפור היפה היום בידיעות על בתו של הרמטכל שזכתה בתחרות רכיבת סוסים?
וְכֵן הַמְּסַפֵּר בְּטוֹבַת חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי שׂוֹנְאָיו - הֲרֵי זֶה אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁזֶּה גּוֹרֵם לָהֶן שֶׁיְּסַפְּרוּ בִּגְנוּתוֹ. וְעַל עִנְיָן זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: ”מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים - קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ” (משלי כז,יד), שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ בָּא לִידֵי רָעָתוֹ”.
כי זה היה אתמול!!!
היום מוזכר ב(2 שורות) מי נצח בתחרות, שזה כמובן הרבה הרבה פחות מעניין מ”בתו”.
פוסט יפה.
-
תְגוּבִיתָן מן השורה - :).
אני מזכירה שכל אחד מהמגיבנים והלא מגיבנים מוזמן לחשוב ולשלוח פוסט אורח בעצמו למחר/תיים
כן, מקסים הפוסט אורח הזה. מחר כדאי שיהיה פוסט אורח על כך שעיתונאים הם סכין בגב האומה וגיס חמישי, ובכלל, צריך להעמידם לדין יחד עם פושעי אוסלו. מקסים גם מה שנהיה מהבלוג הזה. אחר כך עוד תמשיכי לטעון שהבלוג לא מונע משנאת עיתונאים ועיתונות. אני כבר לא אחזור.
לא!!!!! שרה לא תחזור!!! אבוי!!!! די כבר. לא עם כל פוסט חייבים להסכים, והדיון שהוא עורר בהחלט מעניין. כבוד לולווט שאינה עושה מהבלוג שלה תבית תהודה.
את יכולה לכתוב בעצמך, כמו שהצעתי
אני מציע את עמיר בניון ככותב הפוס הבא
זה יהיה המשך מתבקש להלל וישלים היטב את המסרים של הלל ואף יוסיף נופך תרבותי!
נקרא לפוסט של בניון אצל וולוט
אחי אתה תוקע סכין בלב הרמב”ם!
מהרסייך ומאורסייך ממך יצאו
-
הלכתי לראות מי ומי במאורסים אצל אחינו החרדים. הנה מספר דוגמאות: מועלם התארס עם ביטון. שוורץ התארסה עם פולישוק. גלר עם אורבך. בראנד עם גיטלר. נוסבאום עם בוקשפן. פרץ עם אדרעי.
-
ככל שהמשכתי לבדוק - המתאם נשאר על 100 אחוז עגולים.
-
הסירחון הגזעני שעולה מהחברה החרדית מגיע השמימה ומצטבר תחת כסא הכבוד כפלוץ באוש. מה שקורה בעמנואל הוא רק קצה הקרחון. אצל האשכנזים האפרטהייד והקיטוב בין העדות עולה על מה שהיה בכלל המדינה בשנות החמישים.
אני לא מבין היכן הבעיה בחתונה עם בן /בת זוג שמגיעה מאותו מסגרת תרבותית, דתית ?
סיכויי ההצלחה בנישואין בין בני זוג הדומים והמגיעים מאותו רקע מחקרית הוא הגדול והמוצלח ביותר.
החרדים מתחתנים מתוך רצון לבנות בית בישראל ולא מתחתנים מתוך משיכה חסרת רסן רק בגלל שהוא או היא שונה.
זה נכון שניגודים נמשכים אחד לשני אבל זו לא סיבה להתחתן אם רוצים לבנות משפחה ולחיות ביחד לאורך שנים.
אתה צוחק איתי, נכון?
ברור שאין שום בעייה ברמת הפרט. אבל כשציבור שלם נוהג כך, זה מצביע על תפיסת עולם.
-
אני מסיק שאתה חרדי, וגם מסיק שיש לך בעייה קשה עם האבחנה שלי, עד כדי נסיון להדחיק את האמת ולצבוע את המציאות בגוונים נאים
אני ממש לא צוחק .
הפרשנות שלי למה שהבאת (התאמה בין זוגות נישואים בעלי רקע משפחתי דתי תרבותי ) היא לא פחות רצינית ונכונה לפרשנות שלך שהחרדים גזענים. גם אני טוען שהנתונים שהבאת אמת רק שהפרשנות שלי היא לדעתי הפרשנות הנכונה לנתונים.
ברכות לשב”כ כל הכבוד ידידי וחברי.
/1170http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1170237.html237.html
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1170237.html
http://www.youtube.com/watch?v=8fSvyv0urTE
מצטער, אני לא מוכן לקבל שיעורים במוסר ממי שהצליח לכתוב את הטקסט הבא:
“ישראל שבא על הגויה–בין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד–כיון שבא על הגויה בזדון, הרי זו נהרגת: מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה”.
המקור כאן: http://www.mechon-mamre.org/i/5112.htm
הרמב”ם היה חשוך אפילו לתקופתו.
הרמב”ם כולה היה דוקטור שלא שמע על חיידקים מימיו, שלא ידע על מחזור הדם, שחמצן בשבילו זה סינית ובסופו של יום - ערבי בן דת משה שאפילו שנה אחת לא הצליח להחזיק באה”ק וירד לקהיר. ביהדות עסק רק בערבים כשהוא עייף מת מעמל יומו כדוקטור.
אבל הוא הצליח לגרור בשנת 2010 בלוג שלם לעסוק ברלוונטיות של דבריו לימינו.
לא רק בלוג. זוכר את השופט משה דרורי?
הוא שאמרתי מההתחלה…
המתקפה חסרת הבלמים על כותב הפוסט היא מגוחכת. הלל ניסה, בסך הכל, להעלות שאלת מוסר למחשבה. הוא כלל את עצמו בביקורת, וציין במפורש שלעיתונאי יש בהחלט תפקיד של תיקון עולם ולא רק של החרבתו. רק אמר: לעתים יש במעשה העיתונאי גם הרס, ויש לשים לב לכך. הוא אף לא טען על מקרים מסויימים שהם הרסניים, או על אחרים שהם בונים, אלא העלה את שאלת המוסר לחלל האוויר.
המתקפה על הפוסט ועל כותבו, כמו גם על הרמב”ם, היא מלאת שנאה וחסרת יסוד. הלל יצא מדברי הרמב”ם אל שאלת המוסר - נושא הדיון אינו הרמב”ם, ובוודאי שאין לפסול את דברי הרמב”ם במקום זה על סמך דברים שאמר אי פעם במקום אחר, אלא להתייחס אליהם לגופם (אחרת לא נוכל לקבל כלום ממה שאמר כל אחד מהקדמונים, או למעשה ממה שאמר כל אחד מאיתנו, כולל אנו עצמנו). המתקפה על הלל פעלה באותו אופן, ומגיבים מסויימים התייחסו אל מכלול דבריו באופן מחייב (למרות שהוא אף ציין שהוא חוטא לעתים כנגד אזהרת המוסר שכתב בפוסט האורח). התגובות נגד הפוסט עצמו לא עסקו כמעט בשאלת המוסר, אלא פשוט כינו אותו בשם “שנאת עיתונאים”, ויצאו כנגד זו.
הלל העלה שאלה באתיקת עיתונות, שאלה שהוציא מדברי הרמב”ם. הדיון כאן, 90 תגובות ויותר אורכו, נכשל בגלל התייחסות לא רצינית, אנקדוטלית ומתלהמת. חבל.
אני מסכים אם הדברים שכתבת , אני רק חושב שבכל טקסט יש סבסטקסט.
אם הטקסט הוא היה על ‘אתיקה עיתונאית’ ועל ‘תיקון עולם עיתונאי’ הרי הסבסטקטב הוא כפי שהרגישו המגיבים ולפיכך הגיבו על זה: המוסר נמצא בימין הדתי ועיתונאי ששופך דם מגיע מהשמאל.
אה, עכשיו אני רואה על מה אתה מדבר. בכל אופן, זו לא סיבה להשתלח ולהתלהם: אפשר להגיב במתינות. ואפשר גם לתת פרס לאמנון אברמוביץ’, שניסה לתקן עולם ולא כתב כתבות שלדעתו הרסו את העולם. אברמוביץ’ כמובן טעה, לדעתי, אבל עכשיו, אחרי קריאת הפוסט של הלל, אני מבין אותו יותר: ואולי אחרים כאן יחלקו עלי, וכאן יהיה הדיון שהתפספס למעלה.
האם מותר בכלל לעצור כתבות כי תוצאותיהן עלולות להיות הרסניות לדעתי? הרי ייתכן שדעתי מוטעית! עבודת העיתונות מטרתה הקדושה להביא את המידע לציבור, ושהוא יעשה איתה כרצונו. נכון, אם אכתוב על עלילות שרה והמטפלת הדבר יפריע לביבי במלאכת הקודש, אבל לא לי להחליט, אולי.
דיון במוסר, לא לגופו של אדם. אפשר?
ראשית, תודה לשניכם.
שנית, פנימדיבור, דומני שהסאבטקסט היה יותר פרי דמיונם של המגיבים, מטבע האדם שנוטה להדביק לאנשים את הצפוי מראש לגביהם. הביקורת המרומזת שנקטתי הייתה אם כבר לצד הימני (שוב, ע”ע על הביקורת על מי שמוציא את דיבת “הארץ” רעה, וכן הקישור לגבי החיטוט בפייסבוק של אנשים, וכן ההדגשה שהביקורת חלה בהחלט לגבי אנשים חובשי כיפה), אבל בעצם לכולם כולל אני.
דוגמה לטבע האדם הנ”ל אפשר למצוא במי שקרא במה שכתבתי “ערבים כאסון טבע” בלי לקרוא את הקישור שנתתי, כאילו זו התייחסותי שלי לערבים ולא ההתייחסות שאני (ולא רק אני) מייחס לתקשורת ביחסה לערבים. וגם לאחר שהבהרתי את הדברים, טענו שזוהי היתממות. מה יש לי לעשות.
בכל מקרה, אני ממליץ לכל אחד להתנסות בכתיבת פוסט מעין מה שעשיתי, ובכך להתנסות בטוקבקים מהעבר השני. מאיר עיניים, בפרט בהקשר הפוסט הנוכחי.
הלל, כל מי שכותב פוסט ומביא טקסטים תורניים או קישורים לטקסטים כאלו הוא מייד משוייך לזרם מסויים, לצערך אתה שייך לאותו הזרם מחורבן ( מלשון חורבן), והחיבור בין טקסט ששפתו דתית תוך עיסוק בשאלה אתית עיתונאית הוא טקסט מורכב מאד שצריך לדעת לקרוא והוא לרוב נתפש כטקסט חתרני, בנוסף לעולם הסאבסטקסט הוא של הקורא ולא של הכותב.
זהו בהחלט שיעור מלמד להיות במקום של ‘פוסט אורח’.
ל ‘90 תגובות ויותר’ כתבות לעולם יהיו הרסניות כלפי מישהו, הצורך הוא להבין שהרסנות היא גם חלק מתיקון, חלק מאד חשוב.
לא ניתן לדעתי להיות עיתונאי ‘נחמד’ ראי את אלו שמנסים ‘יאיר לפיד’…עד כמה נשללה מהם הזכות להיקרא עיתוני.
אז לדעתך צריך להיות פוליטי, לנסות לפגוע (ובכך כמובן לבנות - לפגוע במה שלדעתך רע), לחטוף על זה ביקורת ולריב עם עיתונאים אחרים - וכל זה כדי לתקן את העולם. לדעתי וצריך להגביר את האובייקטיביות, את הצגת הצדדים השונים, את המרחק של העיתונאי מן המסוקר. השיפוט האובייקטיבי מתערער מדי, עיתונאים מתווכחים ביניהם רק כי הם התווכחו פעם או פעמיים והם כבר לא מסוגלים להסכים עם האחר, או שהם תוקפים אישיות רק כי הם חולקים עליה פוליטית ובלי קשר למה שאותו אדם עושה בזה הרגע. לדעתי הנמכת הלהבות, באופן כללי (גם בעיתונות וגם בפוליטיקה: פחות להם, יותר נינוחות. להבין שהעולם לא נשרף תחת רגלינו, ויש לנו עוד שנים ארוכות כאן), תגרום לכל הבהלה הזו להעלם, ונוכל לדון בדברים ברוגע ולהגיע לפתרונות טובים בהרבה לכל בעיה שיש לנו כאן. אם רק נבין שאין הרבה דברים ששווים כותרת ראשית.
הפתרון איננו בהנמכת הלהבות, הלהבות נמצאות שם בגלל הבערה הפנימית והאהבה וקינאה לערכים היקרים לנו, אצל כל אחד מהמגיבים (פרט לאלו הפירומנים).
הפתרון הוא לדעת שהדעות השונות יכולות להיות ‘גם וגם’ ולא ‘או - או’.
ולגבי הפנטסיה של אובייקטיביות , אין דבר כזה אובייקטיביות, תמחקי את המילה הזו מהמילון שלך.
שים לב לכותרת הפוסט:
“העיתונאי כמחריב עולם”
ורוב רובו המוחלט של הפוסט מציג את העיתונאי רק כהולך רכיל ומוציא דיבה
לא נכתבה מילה אחת על תפקידה החשוב של העיתונאות ולא צוין שעיתונאי מתקן עולם אלא הוצבה קריאה לכאילו מי שסרר שיעשה תשובה ויעבור לבניה במקום להרס
הלל אכן הטיל דופי במומו שלו כאן
ידע נפש היללית מטקבקת/הולכת רכיל את טיב בהמותיה המטקבקות
כתב פוסט של הולך רכיל וקיבל כבומרנג בחזרה הלך רכיל עליו עצמו
האם ילמד הלל את השיעור הפעם?
“לא חסרים תחקירים בוני עולם”. וגם בכותרת: “העיתונאי כ”, ולא “העיתונאי הוא”, לפיכך אפשר לראות אותו גם אחרת. ובכל מקרה זה לא מצדיק את ההשתלחות.
אגב את הכותרת לא אני נתתי.
ההשתלחות היא של הלל בעיתונאים והוא עושה את זה כבר תקופה ארוכה כאן בבלוג
דוגמא אפשר גם לראות למעלה
המשתלח שלא יבכה כאשר מוכיחים אותו
הלל אם אתה מסתייג מהכותרת אז הנה ההזדמנות לומר את זה.
אני בטוח שדבורית תשמח להעתר לרצונך ולהעלים את המילה ‘עיתונאות’ בכלל משם
ובכלל אם אתה מסתייג מהמסר של הפוסט זו הזדמנות…
עוד לא מאוחר מדי לחזור בתשובה
תגלה שהעיתונאים סלחנים הם ויסלחו מהר מאוד. עוד לפני יום הכיפורים…
הי והלל אתה מוזמן עדיין גםלכתוב דברים טובים על עיתונאים!
נסה ותהנה
@על 90 תגובות - המטרה של העיתונות היא אכן להביא את המידע לציבור. הבעיה היא שבמקרים רבים מביאים לא את כל המידע אלא רק חלקים מסויימים ממנו. מפרסמים דברים בלי לחקור לעומק, בלי לבדוק את כל הפרטים, בלי לשמוע את כל הצדדים.
לדעתי, כל הדברים הללו הם בדיוק ההבדל בין עבודה עיתונאית לרכילות.
תזקיר לנו את הניק שלך לפני פחות מרבע שעה…
או שמא רצונך שהוא ‘יזקיר’ עבורך משהו…
מבצע בהום סנטר. קילו חוש הומור בזול
הכללים האלה חלים גם עלי?
תשע נשמות, חביבי!
רמת הדיון כאן מוכיחה שעיתונאים רציניים לא טורחים להגיב כאן, אם הם בכלל קוראים את הבלוג. אבל מה הפלא, עיתונאים רציניים כבר מזמן לא עוסקים בעיתונות. אי אפשר להתפרנס מזה באמת.
בעוונותינו, מה שנחשב היום עיתונאי רציני בישראל חושב שזה קצת מתחת לרמה שלו להגיב לכל מיני טוקבקיסטים מהעבר, כמו הרמב”ם הזה למשל. איזה מין כינוי זה בכלל?
תודה, תודה
- עיתונאי לא רציני, כנראה…
אם לעזוב לרגע את הרמבם, בהארץ יש היום חשיפה של מסמך אשר לטענת הארץ מעיד לכאורה כי ישראל התדיינה עם דרום אפריקה על מכירת ראשי נפץ גרעיניים. עיינתי בקפדנות במסמך ולכאורה לא מצאתי אפילו רמז לכך שמדובר על נשק גרעיני. כמו שאני מבין את זה הארץ שוב לוקח סיפור לא ברור, מנפח אותו למימדים של סקופ, מוסיף את המילה “לכאורה” כדי לצאת ידי חובה ומקווה לטוב.
אולי תוכל לצלם את המסמך ולהראות גם לי, הייתי שמח לקרוא מסמכים שקראת.
הנה
http://www.guardian.co.uk/world/2010/may/23/israel-south-africa-nuclear-weapons
יש קישור בתוך הכתבה לצילומים של המסמך. המסמכים מדברים על אספקת טילי יריחו המסוגלים לשאת שלושה סוגים של ראשי חץ, כימיים, ביולוגיים וגרעיניים (”שלושה גדלים”) בשום מקום לא מדובר על אספקה של ראשי החץ עצמם. הגארדיאן שמביא את הסיפור במקור פשוט עושה פה עבודת רמייה מתוחכמת. הוא מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. מסביר לקורא שמדובר על מכירת ראשי חץ ובאותה נשימה מודה בעדינות שזו רק פרשנות של הכתוב.
הסקופ שלא היה.
הצילום שמביא הגארדיין הוא תחתיתו של מסמך שסיווגו הוסר (Declassified) ועליו חתומים שרי ההגנה של דרא”פ וישראל. מעבר לזאת אין שום דבר שמסגיר את תוכן המסמך וסיבותיו של הגארדיין להעלמתו - עימו.
בשנת 1975 הקשרים הבטחוניים של ישראל ודרא”פ היו בשיאם. ישראל התחילה לייצר בצורה סידרתית מטוס קרב שכעבור שנים ספורות הופיע בדרא”פ. גם סוג מסוים של טיל יביל אוויר הופיע אחרי שנת 1975 בארסנל של דרא”פ. צבא דרא”פ שעד אז רכש את מרבית כלי נשקו ממדינות שונות במערב אירופה יכול היה לעבור כעת ליצור בעצמו.
לדעתי, גופו של המסמך שהגארדיין מעלים הוא אחד ההסכמים האלה. העלמתו והתזמון של הבאת חתיכת המסמך המגוחכת הזו רק מעצימים את התחושה שמדובר בסקופ שלא היה ולא נברא.
אריק :
א. ישראל שיקרה לעולם כאשר היא קיימה קשרים ביטחונים עם משטר האפרטהייד בזמן שהעולם ניתק עם דרא”פ קשרים כלכליים וביטחוניים וישראל טענה שאין לה קשרים עם משטר האפרטהייד.
ב. קראתי את המסמך וחלקו הראשון הוסר או נמחק כך שאין באמת איזכור ושימוש במילה ‘אטומי’ אלא רק כפי שכתבת ‘שלושה גדלים’ מזה לא ניתן להגיע לשום מסקנה, לכאן או לכאן.
א. מסכים.
ב. זו עבודת רמייה מכוערת במיוחד של הגארדיאן ומרגיז אותי שעיתון הארץ לא מעלה לכל הפחות את הספק. הם מצרפים צילומים של כמה מסמכים ממספר פגישות שונות. באחד הדרא”פ מבקשים (כנראה, אולי לא) ראשי חץ. באחר שמעון פרס מציע (כנראה, אולי לא) טילי יריחו עם יכולת נשיאה של ראשי חץ. בשום מקום אין אקדח מעשן. קרי, מסמך בו מבקשים ראשי חץ וישראל מאשרת הבקשה. השורה התחתונה היא שברור כי ישראל מעולם לא מכרה להם ראשי חץ. זו אולי ההוכחה הטובה ביותר שזה ברווז עיתונאי. הגארדיאן המנוול מתרץ זאת (ללא כל בסיס) במחיר גבוה מידי שנדרש על ידי ישראל בתמורה.
אריק אם לא הבנת אותי נכון,
ישראל היא שקרנית סדרתית על כן אני לא מאמין לישראל שלא סיפקה נשק גרעיני לדרא”פ.
ישראל היא לא רק שקרנית סדרתית היא גם צבועה ומתחסדת שמצפה מהעולם מה שאי עצמה לא מקיימת ע”ע סנקציות על אירן.
דווקא הבנתי אותך. ישראל לא סיפקה נשק גרעיני לדראפ. את זה אפילו הגרדיאן לא טוען. מכל מקום לא האמונה שלך היא הנושא כאן אלא היכולת להוכיח את הטענות.
אריק, כאשר אין הוכחה לטענות של הגרדייאן ומול זה עומדת ישראל אשר משקרת לכל העולם לאורך כל שנות קיומה, אין סיבה להאמין לטענות שישראל לא מכרה נשק גרעיני וזה כלל לא קשור לאמונתי האישית, זה נובע מתוך היסק לוגי.
איזה עולם ניתק קשרים עם דרא”פ?
הולנד? בלגיה? ע”ע קונצרן דה בירס
בריטניה שמכרה נשק בגלוי לדרא”פ וקנתה ממנה בתמורה אורניום (גם מרודזיה)?
צרפת? כנ”ל
גרמניה שמכרה לדרא”פ כמעט כל מכונת עיבוד שבבי ומכבשים לעיבוד מתכת?
שוויץ שמכרה לדרא”פ 90% מהנולים לאריגת בדים?
למעט ארה”ב שאפילו אתה לא סוגד למצפונה הגדול כמעט אף מדינה לא ניתקה באמת קשרים עם הארץ העשירה הזאת. או שאתה לא יודע את זה ואז אתה איגנורנט, או שאתה יודע את זה ורק שנאתך התהומית לישראל מכתיבה לך את השורות האומללות האלה.
דעה קדומה, אם מדינות אחרות פושעות אז גם מדינת ישראל יכולה להתנהג כפושעת ?
מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להוביל סנקציות על מדינות אחרות כאשר היא משקרת, פוגעת, עושה כרצונה כאילו אין אלוהים.
לדרוש חרם ולבוא בטענות כלפי מדינות אחרות זוהי עזות מצח ויריקה כלפי העולם.
מגיע לישראל שהעולם ירק עליה ויעשה עליה חרם כלכלי שיהרוס את הכלכלה בישראל ואת המדינה שאינה יודעת מהו מוסר ומהו צדק.
אתה הזוי שאין כמותו
טוב שדבורית נותנת לך פתחון פה כ-ז-ה ר-ח-ב שממנו רואים את ערוותך המשתלשלת פנימה
נשאר רק לאחל לך יסורים קשים
תחליט פנימדיבור. אם ישראל היא מעצמה גרעינית שיכולה להרשות לעצמה למכור טילים בליסטיים ונשק גרעיני, כמו שאתה טוען היא יכולה לא רק להוביל סנקציות אלא לשים זין על שאר העולם.
אם היא לא, למה זה הופך את דעותיך, אמונותיך והיסק הלוגי שלך?
ישראל שקרנית סדרתית, בדיוק כמו כל מדינה אחרת בעולם. אתה לעומת זאת זיין מוח סדרתי, שנתפס פעם אחר פעם בשטויות מופרכות, כמו “תראה לי את המסמך” שכל מי שקרא את הכתבה ראה אותו, או “העולם ניתק קשר עם דרא”פ” כשהסנקציות על מכירת חימוש לדרום אפריקה הוכרזו (וגם אז לא ממש כובדו) שנתיים אחרי שנחתם המסמך המדובר. פנימדיבור, אתה הולך ומתגלה כאיש לא חכם.
אני באמת לא חכם, אני כל הזמן ממשיך ללמוד.
איך בדיוק אתה לומד, כשאתה לא טורח לקרוא את המאמר בגארדיאן וכך לא מבין על איזה מסמך מדובר, ולא טורח לעשות בדיקה קצרה בויקיפדיה וכתוצאה מחנטרש שטויות על חרם שלא היה אז על דרא”פ? שחרר אותנו מהצניעות המזויפת של “אני לא חכם”, ברור הרי שאתה מאלו שכותבים יותר מאשר הם קוראים.
ניר עם להכנס כל פעם לויקיפדיה זה עבורך לקרוא וללמוד הרי אתה נמצא בבעיה חמורה.
ולא אני כותב הרבה פחות ממה שאני קורא ולומד.
והנה, הצניעות המזויפת נעלמה אחרי רגע ואתה חוזר להטיף. אני בטוח שכבודו תלמיד חכם אמיתי, איש הגות וספר, אבל כשמגיבים על מאמר צריך לקרוא אותו וכשמתייחסים לתקופה מסוימת צריך ידע בסיסי עליה. אין לזה קשר לעסוק הנפוח כשלעצמו בהגדרה של “ללמוד”.
יש צילומים של המסמך. הנה:
http://www.guardian.co.uk/world/2010/may/23/israel-south-africa-nuclear-documents
קראתי וקראתי ולא מצאתי שום דבר.
יוסי מלמן שבאותה הכתבה הארץ טוען בגאווה כי הוא היה הראשון לספר על על עסקת המכירה טוען עכשיו בראיון כי המסמכים כלל לא מזכירים ראשי נפץ גרעיניים אלא טילי יריחו בלבד. כלומר, הארץ ערך את הידיעה כך שמשתמע ממנה כי מלמן טוען גם הוא שהעסקה כללה ראשי נפץ גרעיניים. במילים אחרות, להבנתי, הארץ שם בפיו של מלמן, עיתונאי הארץ, מילים שלא אמר. בעיני זה חמור ביותר.
הנה הכתבה של מלמן מלפני חודש (מלמן מדבר על טילי יריחו בלבד)
https://secure.haaretz.co.il/hasite/spages/1161724.html?more=1
והנה הכתבה של עיתון הארץ מהיום (מייד בתחילתה מייחסים למלמן את הטענה על מכירת ראשי נפץ גרעיניים ומציינים כי הגארדיאן רק חסף המסמכים עצמם)
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1170217.html
יוסי מלמן הדליף לגרדיאן כדי שיוכל לצטט ממנו ולהוסיף את התוספת הקטנה שלא הדליף.
אני שונא את יוסי גורביץ.
כמאמר חטפני השועל: אוף ח-בל! כי הוא, לעומת זאת, חולה על התחת העייף שלך…
האמת כואבת?
רחביה ברמן האוויל שוב הגיע ליחצן את הבלוג העלוב שלו?
הפעם לא. הפעם זה נטו להרגיז אותך.
מתי תמות כבר?
רחביה, אתה בדיחה עלובה
השאלה הפילוסופית: מתי ימות רחביה היא בעצם שאלה שעל כל אחד לשאול עצמו,
אבל, עד אז…יש חיים לחיות אותם. ולא פחות חשוב הואלשאול איך אני רוצה לחיות את חיי ובאיזו מן מדינה אני רוצה לגדל את ילדי?
אלו שאלות חשבות לא פחות.
המוות יכול לחכות, בואו ראשית חברים וניצור מציאות ששווה לחיות כמה שנים למענה.
נהדר, שלוימה