05
ספטמבר
2009

597

המדונות
עורך/ת כפולת 10/11 של ידיעות בטח מרוצה: עמוד אחד מוקדש לתערוכה בבית העיתונאים, שירדה, אחרי שהעיתון פמפם אותה שלשום. בעמוד השני, אחרי שבחמישי חשבתי שזהו, כיתוב תמונה ודי, הביתה, מוקדש כל העמוד למדונה, להופעה השנייה, לאיחור, לג’סטין טימברלייק שלא בא, לברפאלי שכן באה. ועוד.

592

7 ימים

סרן טל ארזי, מ”פ השריון בגד’ 74, שהודח מהפלוגה בה נחשפו האירועים האלימים, התפטר מהצבא, ודקה אחר כך רץ להתראיין (יוסי יהושוע), וזכה לכתבת שער. אין איזו תקופת צינון, חיכיון עד שישקע האדרנלין והמוח יתאזן הורמונלית? אין איזשהם כללים החלים על הדרג הפיקודי הבכיר בצה”ל? האמת היא שהנימוקים שלו לא משכנעים, ומתאימים יותר לתלמידי תיכון: “זה לא רק אני, זה הם”, “למה לא הענישו גם אותם”, אני שעיר לעזאזל וכנהלאה. מטריד בכל רמה שהיא. ושער? למה שער בדיוק? ועוד כה מזדהה ותומך?

היי, נחשו מי מוציא אלבום ומתראיין (ענת מידן)? נכון! העורך הקודם של ידיעות, רפי גינת, חוזר לשורשים אותם לא עזב מעולם. וחוץ מזה גם העונה החדשה של כלבוטק בדרך. אז למה לא.
על התנהלותו בידיעות ברור שאי אפשר לכתוב מילה, נו, בכל זאת.
אבל על חברותו עם סמי עופר ועל שיטת השקשוקה יש לו בהחלט מה להגיד:
“בסרט שיטת השקשוקה… אתה מופיע כמקורב לאחת המשפחות העשירות בארץ. טוענים נגדך שכלבוטק מחפשת את קומבינטור הקטן ולא מתעסקת עם הגדולים באמת.
זה ממש לא נכון. טיב טעם זה מפעל קטן? מנהל מחלקה שמתעסק עם המטופלות שלו זה עניין קטן? שיטת השקשוקה הוא סרט שיש בו גיבוב של שקרים וסוג של עיתונות שאני לא מכיר. סמי עופר הוא חבר שלי, למרות שהוא יכול להיות אבא שלי. הוא איש יקר עם נשמה והוא הקשר היחיד שלי לאנשי ההון, שהיו מי שכל כך נהנו לחבר אותי אליהם. ביני ובין סמי נוצרה כימיה לפני 20 שנה. התאהבנו אחד בשני ואנחנו מבלים יחד, גם בשולחן הפרלמנט הקבוע שלנו מדי יום שישי בצהריים, שבו יושבים גם דוביק לאוטמן, איתן הבר, שלום קיטל, בייגה שוחט, איתן רף, חיים טופול ואחרים. גברים בלבד שמדברים על פוליטיקה ונושאים ברומו של עולם, אבל גם מרכלים ומקשקשים. להגיד שאמנע מלעסוק בענייני חברים שלי - זו שטות גמורה”.

1. מיותר לנתח את הפסקה הזו, אבל אני רוצה לראות את גינת בתחקיר על החברה לישראל או על אחת מנגזרותיה.
2. הייתי מבקשת להצטרף לשולחן המיוחס בו עוסקים בעניינים ברומו של עולם, אבל מה לעשות שאני לא גבר?
3. טוב שאיתן הבר, איש מערכת ידיעות מבלה עם סמי עופר באותו שולחן, זה מחמם את לבי.


מוסף הארץ
המלצת בשורתה ומהצד: הנה, יותם פלדמן עם אמו שרה חינסקי. אכן, הכתיבה של פלדמן פה היא ספרות, לא עיתונות.


ד”א אודי לבל, המתגורר בשדרות (יפה!) כותב מכתב למערכת, ומודה לחוקרים שתיקנו לו את המחקר. האם רק אני מבחינה בציניות?
(נו, המכתבים לא מופיעים באתר, כך שאיני יכולה לשתף בתהיותיי).

המדור של סייד קשוע שווה היום רק בגלל שתי הפסקאות האחרונות.

לא מצליחה להבין את זה: קודם גדעון לוי נשלח להופעה של מדונקה כאילו היה מבקר מוזיקה, ועכשיו הוא נדרש להלום בפוליטיקאים המצטלמים עם כוכבי קולנוע ורוק/פופ/שמופ? ואם היו הם מצטלמים עם פילוסופים, נגני קונטרבס בפילהרמונית ואסטרונאוטים, או אז הכל היה בסדר? הרי ההיררכיות קרסו מזמן, אז על מה אתה מתפלא? על שפוליטיקאינו האפרוריים רוצים מעט נצנצים במקום קשקשים על כותפותיהם?


המוסף לשבת
כנראה היה איזשהו מחיר מבצע לכתבים מדיניים, אחרת אני לא יכולה להבין את זה: גם נחום ברנע צפה במדונה, וחתם בחוויותיו מהאירוע את המדור השבוע בטקסט מפויס.

596
(אפעס)

מוספשבת
בן כספית כותב על תקופת ההמתנה של נתניהו בעניין הבנייה בהתנחלויות, אבל בשער ובעמודי החדשים, עליהם חתום אותו כספית מדברים כמובן על הבנייה שעד ההקפאה, בנייה שכבר החלה למעשה. אותן 2,500 יחידות בבנייה מוזכרות שלוש פעמים בידיעה הקצרה.
כמה הרבה, בעיקר בסיבוב וסחיטת המציאות השתנה בין סגירת מוספשבת לנעילת עמודי החדשות של העיתון.


העיר
הראיון עם מיקי חיימוביץ’ מתוך (ה)עיר (ה)נוער.


נעמי קליין
הייתה ביולי בישראל, בחיפה, וקידמה את ספרה דוקטורינת ההלם (אחרי שבינואר קראה לחרם על ישראל). גם בהארץ. עכשיו, כך על פי ידיעות, היא קוראת להחרים את פסטיבל הסרטים הישראליים בטורונטו. לא חוצפה?


מוראות הגיל
אולי עדיף להזדקן דווקא בעולם המוזיקה: מדונה, שלומי שבת (7 לילות), רפי גינת, רמי פורטיס, שלא לומר ליאונרד כהן, שמיד יפיץ נגוהותיו פה (ומי יודע איפה הוא יסעד ומי יפגוש אותו) כולם אנשים קשישים במונחים הדסניביים, כולם זוכים לכתבות ולפרסום ניכר.
גם רוני אלעד, הבעלים והמנהל המוזיקלי של מועדון רוקסן ברמת החי”ל בתחילת שנות התשעים, מוציא שיר חדש. הוא בן 53, שומר בבית ספר לפרנסתו, אבל הנה, יש קצת אור (אתי אברמוב, 7 לילות).


ראיונות הם לא הפרי היחיד
נכון הזכרתי השבוע שרון לשם כתב ספר חדש? בתרבות מעריב מפרטים שהוא לא יתראיין, אבל יערוך מפגשי קוראים והרצאות על הספר בקרב מוכרי ספרים. בנוסף, תקים ההוצאה (זמורה ביתן) אתר לספר מגילת זכויות הירח.


VTV
עיצוב דמותה של דנה ספקטור בשבוע סוף - רע מאוד. לא מצחיקה, לא מצליחה להוות קריקטורה שלה, ולא מאפיינת את חיתוך הדיבור ואת הלוק, לא בהקצנה, ולא בהפחתה.


זה רדיו? כן
קרנויבך חוזרת מחר לסדר יום, אחרי חופשה ארוכה. התוכנית מצדה נכנסת לשנתה השנייה.
וזה הטוויטר של התוכנית.


fuck the facts
הסתבכתי עם הלו”ז בראיון עם גילי שם-טוב, שהפכה לאם (יסמין לוי, 7 ימים):
1. “לפני שלוש שנים, כשגילי שם-טוב החליטה להפוך לאם…” (המשפט הפותח בכתבה).
2. “שנתיים וחצי אחר כך הגיח לעולם ירדן…” (שלוש פסקאות לאחר מכן).

ע”פ מודעה המתפרסמת ב-7 ימים, 280,000 ישראלים קוראים כלכליסט מדי יום. “יותר מגלובס, יותר מדה מרקר”.
וואלה? הופתעתי.
591

צרות בכותרות
מעניין מהי שיטת הממשל העדיפה בביג טיים.
593


סתם לא אלגנטית (השבוע), כות’ המשנה (פשוט להוריד את 2 המילים הראשונות).

595

מח’ הגהה

קכה זה (One).
594


לפני פיזור
עוד תקלות, באגים, שדרוגים, שנמוכים, בקשות, טענות, משהו?





נושאים: אצבעות שחורות.
התחברו ל RSS התגובות.
התגובות והפינגים סגורים.

תגובות

  1. מאת: שלומית

    קכה זה.

    אפילו שאסיאג בחופשת לידה הרוח שלה ממשיכה למשול באתר הרכילויות.

  2. מאת: אלון

    בן כמה הרצי הלוי?40 לפי הכתבה או 42 לפי הבוקסה בצד?

    • מאת: dvorit

      לפי ויקי הוא נולד ב-67′

  3. מאת: יונה

    אודי לבל לא גר בשדרות. זוהי סתם טעות בעריכה.
    התגובה שלו אכן היתה צינית ומצויינת. צחקתי.

    • מאת: קוראת מחשבות

      ואני כבר רציתי להוסיף לו חית-חית על מגורים!

      • מאת: יונה

        נו טוף. הרי מספרים לנו שכפר סבא היא הראשונה הבאה בתור.
        אז שימרי את החית-חית לתגובה השנונה משלשום ואת החית חית הבא למגורים באזור הספר.

  4. מאת: בועז כהן

    “VTV
    עיצוב דמותה של דנה ספקטור בשבוע סוף - רע מאוד. לא מצחיקה…”

    1
    שבוע סוף
    http://reshet.ynet.co.il/11150.aspx
    - התכנית הזו כל כך גרועה, שקשה לתאר. צר לי על אורי גוטליב, מהשחקנים החביבים עלי, שמתבזה בפאדיחה הזו

    2
    ומצד שני: המדור של דנה ספקטור אתמול מצוין וחכם במיוחד. אל תחמיצו.

    • מאת: שולמית

      גוטליב בלתי נסבל, חסר חן ומטופש. ממש מעצבן.

  5. מאת: אחד

    אני לא מאמין לא לסטטיסטיקות של גלובס ולא לשל דה מרקר.

  6. מאת: אחד

    גינת כל כך מלא בעצמו שזה פשוט מביך.

  7. “יותק מגלובס, יותר מדה מרקר”

    • מאת: dvorit

      תודתוקן

  8. מאת: יוס

    נו באמת. למצוא שגיאות ב ONE זה אחד הדברים הקלים והפשוטים שיש. אין אתגר. ילד בן 5 כותב יותר טוב ממרבית הכותבים שם, ועוד לא הזכרנו את “מדור” “גליצ’ים”. תת-רמה במסווה של תת-רמה.
    בכלל, על וואן אפשר לכתוב הררי מילים, על קידום מקורבים, ליקוק לחברים, יצירת יש מאין, ירידה עקבית על אלה שלא החזירו טלפון לאופירה, “טורי דעה” שאומרים למעשה כלום אך עולים במפתיע מיד אחרי נצחון (הפסד) של קבוצה מסויימת (cut&paste פשוט), בסגנון “מכבי חיפה שוב הוכיחה שהיא (לא) ראויה לאליפות” בהתאמה. אתר ירוד לחלוטין שמקבל יותר מדי תשומת לב וצפיות. ייגרמייסטר צדק לחלוטין.
    מי שמעוניין לקרוא עוד שיכנס ל http://www.agenda.co.il/415/forum/

  9. מאת: יוס

    אגב, בתגובות בכתבה בוואן מוזכרים שמות של כדורגלנים. האם יש כאן עילה לתביעה מצידם?
    http://www.agenda.co.il/415/forum/296165/

  10. מאת: אריאלה

    גם בי משך ההיריון של שם טוב התמיה. אני בקושי סחבתי שמונה חודשים, איך היא הצליחה לסחוב היריון כה ארוך? איך?

    • מאת: יש

      כנראה שהיא לא נכנסה להריון בשניה שהחליטה להיות אמא.

    • מאת: צ'יקו

      אולי ההחלטה בשלה בה ורק זמן רב אחר כך היא נכנסה להריון? זה קורה הרבה.
      לא כל הנשים קודם נכנסות להריון ואז מחליטות שהן רוצות ילד

  11. מאת: מוטי

    למה את בכלל נכנסת לאתר של בהמת התוכן אסיאג שופע האינטרסים שקרים בחישות וליקוקים, בתור יו”ר ועד קוראי הבלוג אני אוסר עלייך לעשות זאת שוב, אלא אם כן את מושמצת אישית ומגישה נגדה תביעת דיבה

    • מאת: dvorit

      לא להגזים, לא נכנסתי, קיבלתי שי במייל.

  12. מאת: מוטי

    קבלי ח”ח על התגובה המהירה, אגב מאוד נהניתי לקרוא צבע על סמנתה פוקס באוניית נופש ב-7 לילות. איך נפלו גיבורים…

    • מאת: צ'יקו

      סמנתה פוקס אף פעם לא היתה גיבורה.
      נראה לי שהיום היא עושה יותר כסף מאז…

    • מאת: עממי

      פנטזיית הנעורים שלי, זאת שאני וחבריי נהגנו לבזבז עליה את הגנים שלנו, זאת שהזמינה אותנו לגעת בה - היא בכלל לסבית. אבוי לאכזבה.

  13. מאת: דודו

    הכתבה הכי שווה השבוע היתה של יהודה נוריאל ב 7 לילות על אוהד קנולר ונועה רבן שעברו לדימונה.
    לא רק בגלל הסיפור או מה שיש למרואיינים להגיד כמו גם בגלל ניתוץ הסטיגמות שיהיו תמיד בכתבה שכזו.
    עכשיו אפשר להגיד כמעט תמיד.

  14. מאת: RS

    ולווט, גם את החלטת לאפוף את עצמך ברטוריקה הלאומנית? מה, בגלל שהמילה “קולנוע” היתה מעורבת?

    כן, נעמי קליין היתה כאן, דברה עם ישראלים, ואז היא המשיכה לדבוק בחרם על מוסדות ואירועים ישראליים. לא מתאים לה שישראל רוצה להיות גם כובשת וגם נורמלית, ובאותו הזמן, היא לא מחרימה אנשים ספציפיים.

    • מאת: dvorit

      רטוריקה לאומנית?
      מה ההיגיון לבוא לפה, לקדם את הספר שלך, ואז להחליט שהיא מחרימה את “הקולנוע הישראלי”? אני לא מבינה, זה עדיף מאשר להחרים אנשים? וכן, היא מחרימה אנשים, חלק גדול מיוצרי הקולנוע אפילו תומך בדעותיה.
      זה טיפשי להחרים את הקולנוע הישראלי, בדיוק כמו שזה טיפשי להחרים את השבדים, samesame

      • מאת: אפרת

        אלה שהחרימו בטורונטו הבהירו שהם *לא* מחרימים את הקולנוע הישראלי או יוצרים ישראלים. הם מתנגדים להחלטה של הפסטיבל לציין 100 שנה לתל אביב כי לשיטתם זה חלק ממכונת התעמולה הישראלית.

        אפשר לא להסכים איתם אבל כדאי לדייק במה שהם אמרו.

    • מאת: שולמית

      דבורית העלתה נקודה חשובה. לא כל ביקורת כלפי איש שמאל נובעת מלאומנות.

  15. מאת: dvorit

    לפי ידיעות הם יוצאים נגד החלטת הפסטיבל להקרין עשרה סרטים על תל אביב.

    כאמור, כל חרם שהוא מגונה בעיני. לא משנה מי המחרים.

  16. מאת: מה קורה

    למה

  17. מאת: בשורתה

    ציפר (בני) הוא כנראה מותג יוקרתי במיוחד (לדעתי בצדק) בעיני עורכי חלק ‘השבוע’ של הארץ. אחרת קשה להסביר למה שמו המלא אינו מופיע תחת המדור ‘ציפרלנד’. אז נכון ששמו חבוי בתוך שם המדור אבל אם גדעון לוי שכותב את ‘אזור הדמדומים’ כבר שנים רבות עדיין נזקק ששמו יופיע תחת כותרת המדור, נראה לי שכך צריך להיות גם במדור חדש יחסית [אפילו שלפני כן, באותו המקום, כתב ציפר את 'הטלוויזיה של השבוע'. אז, אגב, שמו היה חתום למעלה].

    ותודה.

  18. מאת: רבקולית

    סחתין על מחלקת הפוטושופ של 7 ימים.
    במדור הרכילות הופיעה תמונה של מיה דגן. איך לומר, היא הייתה קצת יותר חלקה מהמקור
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3767282,00.html

    (אוי, אני אישה רעה רעה רעה.)

  19. מאת: צ'יקיטו

    איף יו קאנט ביט דם ג’וין דם

  20. מאת: בת הטוחן

    גיליון הנוער של “העיר” היה מעניין.
    אמנם -
    אשכנזי,
    שמאלני,
    סטרייטי,
    אבל
    מעניין.

    ניכר שרוחם הזחוחה של העורכים הקבועים שרתה על העורכים האורחים. או שהם פשוט מצאו בני נוער זחוחים כמותם.
    בכל אופן, נהניתי.
    *
    התאמצתי על תגובה לא בריונית.

    • מאת: צ'יקו

      גם סטרייטי וגם מעניין?
      איך זה ייתכן? ממש סטייה.
      הרי העניין, למדנו כבר מזמן, נמצא במחוזות הגאים למיניהם…
      אבל טוב שנותנים גם לסטרייטים להתבטא, לפעמים

      • מאת: לצ'יקו - מבת הטוחן/אורנה

        כוונתי היתה - שבגיליון הנוער של “העיר” היתה אחידות תמוהה של גוונים - הכותבים, הנושאים, מושאי הכתיבה - הכל היה מאוד אשכנזי, מאוד שמאלני, מאוד סטרייטי.

        הופתעתי לא למצוא בו חריגות מהשורה, כאילו פילחו את הנערים והנערות האלה בחיפוש מדוקדק ממש…

        אורנה

  21. את מוכיחה שאת לא סתם שמאלנית-תל-אביבית-ביצתית-טיפוסית אלא אחת שמגיבה לעניין - ראי נעמי קליין.
    חוזר ושואל: איך מתקדם פרויקט הקולנוע?
    מעריצך מאל-איי

  22. מאת: dvorit

    היי גל, תודה, חוזרת ועונה: הפרויקט מתקדם לאטו, מחמת אוגוסט, בו אנשים, משומה, יצאו לחופשות.

  23. דבורית יקירה

    כשיתחיל לזוז משהו, “אחרי החגים” מן הסתם, אני חוזר ומציע את עזרתי בגיוס אפשרי של אנשי האינדסטרי המקומיים לקידומו. קיפ מי אין מיינד אנד קיפ-אפ דה גוד וורק!

  24. מאת: dvorit

    לא שוכחת, כמובן, תודה רבה

  25. מאת: עטרה

    “ישראל היום” מהיום, ידיעה על מותו של העתונאי דני בלוך ז”ל:

    (לאחר שהתמוטט בחצר תחנת קול ישראל)… “הוא הובהל לביה”ח איכילוב בעיר, אך נפטר מפצעיו”.

    • מאת: velvet

      כנראה שב-י. היום עברו לרובוטי עריכה.
      הייתי מוסיפה חיוך, אבל זה לא המעמד הנכון

  26. מאת: לילי ט

    זה מתחיל מהשיער: לא יכולים היו למצוא פיאה עם תלתלים אדומים? וזה בעיקר מתרכז בסיגריות ובעישון על הילדה. למה? כי ככה זה בקריקטורות, מקצינים תכונה אחת. אבל לפחות היו מקצינים אותה עם תלתלים נכונים. ושני כהן מוכשרת מאוד, אבל היא לא יכולה להיות עלמה זק רק כי לזק יש פני פרווה כאלה שדומים לכל אחת, ולשני כהן יש אף מובהק ופנים חדות, והיא לא יכולה להיות דומה לכל אחת, אין לה פנים שסופגות את ציפי שביט מכאן ואת בר רפאלי מכאן. היא מבודלת מידי מבחינה פרצופית. זה לא אומר שהיא לא אדירה. היא אולי האור היחיד שזורח ב”שבוע סוף”.