|
24
דצמבר 2009 כזכור, אני בכנס מדע ותקשורת בירושלים. נחתתי לתחילת הפאנל הראשון אחרי נסיעת פירסט קלאס במונית שירות. ספציאל. ויש אינטרנט באולם, ואפילו שקעים דקורטיביים ברצפה. אני בוכה מאושר. “בעיתונים יש קצת מדע, אבל הוא מקוטע, משובש”, כך אסתרון. “כשערכתי עיתונים כלליים הייתי צריך להילחם כדי להכניס ידיעות מדע לעמודים הראשונים. הדעה הרווחת היא שמדע לא סקסי. אני במיעט מבוטל שחושב אחרת. ההיררכיה היא כתבים מדיניים, צבאיים, וכו’. הכתב לענייני מדע נחשב לדינוזאור ששרד את כל ימי המהלכים והקיצוצים, ועושים לו טובה שמחזיקים אותו בחדר ליד השירותים, או שזו חלטורה של הכתב לענייני בריאות שמעביר קומוניקטים שקיבל לדסק.
הכתבות עולות לאתר, יש לנו גם אתר, מתברר שבין עשרים הכתבות הכי נצפות, שבע הן בענייני מדע. כל אחת מהכתבות נקראו על ידי בין מאה ל-300 אלף בני אדם. – ד”ר ינאי עופרן, מהתוכנית לביולוגיה חישובית בבר אילן, ולשעבר כתב המדע של הארץ מספר שכשהיה סטודנט, הלך עם חבר שלו לשני עיתונים גדולים, והציע פיילוט למוסף מדעי. העורך (של אחד מהשניים) התאכזב כי ציפה למשהו לבני נוער, ואמר שבעצם הוא עיתון ארצי ולא וצריך לדאוג שגם לתושבי טבריה יהיה מה לקרוא. עופרן בדק ומצא שבחלק גדול מהעיתונים בעולם יש מוספים מדעיים, אבל בארץ לא חושבים שזה מעניין. – ג’ודי סגל איצקוביץ’ מהג’רוזלם פוסט: מו”לים חושבים שסקופים מוכרים עיתונים. וגורמים לכתבים הצעירים לרוץ אחריהם, אבל בריאות ומדע זה חשוב יותר מפוליטיקה וספורט כי בריאות נוגעת לכל אדם במדינה. אני לא רצה אחרי סקופים כי העורך מקבל את דעתי לכתוב דברים מעמיקים. בלעדיות זה עניין מסוכן מאוד, כי אם אנשים לא שומעים, למשל, על טיפול מסוים, זו סכנת חיים. כתב שמאכילים אותו בסיפורים בלעדיים לא ינשוך את היד שמאכילה אותו. אילן לוקאץ’, חדשות 2 למשל, יש עורכים ומגישים שיש להם חיבה לנושאים אנטי מדעיים. אושרת קוטלר מחבבת אנשים שנלחמים בניסויים בבעלי חיים. נאמני המדע חייבים לנטרל את האייטמים האלו. זכור לי מקרה שהגיע למערכות על שכפול אדם. כששרון אושפז, השאלות חזרו על עצמן: מה מצבו והאם ישתפר, ואז נפל בחלקי התורנות לערוך משדר בוקר, אז מה תעשה עם זה במשדר הבוקר אחרי שטחנו את השאלות האלו אתמול בערב? יש בטן למהדורות חדשות בנות שעה, וכתבות מדע יכולות למלא את הבטן הזו”. 13:00 ד”ר אהרון האופטמן, חוקר בכיר במרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית ליד אוניברסיטת ת“א. בעל הבלוג “העתיד זה לא מה שהיה פעם“. אורי רוזן, סמנכ”ל תוכן ערוץ 10 - הדילמה הייתה: אם להכניס את זה לכותרת. 14:00 - 14:20 ד”ר איילת ברעם צברי - צבי עצמון, העורך המדעי של גלילאו: - 15:05 אופס, הוא העלה את המצגת הלא נכונה. מתברר שאינוביישן ג’ורנליזם זו עיתונות שמדווחת על חדשנות. ועיתונות היא המפתח לקשר בין כלכלה חדשנית לציבור בחברה דמוקרטית. חלבי מודיע לו שהוא במינוס חמש דקות, כך שאנחנו בסיכומים. הוא חוקר, במרכז שלו, איך עיתונות מושפעת מחדשנות, ולהפך. פרופ’ עילם גרוס אומר לו שאם העיתונות תעסוק רק באינוביישן, הבייסיק סיינס ייפגע. אומר נורדפורס, אבל לא אמרתי את זה מעולם, לא אמרתי דבר על בייסיק סיינס, אומר לו גרוס, לא אמרת, אבל זה משתמע. – הקורא מנחם בן מתבקש לפרוש. - ראשית הוא מלין על שאין כתב לכל תחום במדע, כבעיתונים אחרים בעולם, ומסביר שכתב המדע (לא הוא, חלילה) עלול להיות כלבויניק, שעלול למצוא עצמו גם מסקר יום אחד אירוע הקשור בדודו טופז אפילו (אני מקווה שזו אמירה לצורכי ההגזמה). הדרוויניזם היא תיאוריה במשבר, שמנסה למצוא (אולי לקדם) את היחסים בין אבולוציה לדת. – – 17:45 מכיוון שלא יכולתי גם לראיין וגם לכתוב, אני מקצצרת עכשיו, ורק את ההיי לייטס, ממש לפני שאני צונחת. פרופ’ גרוס, פרופ’ לפיזיקת חלקיקים במכון ויצמן וחבר בקבוצה הישראל במעבדת סרן, המכון האירופי לחקר הגרעין בז’נבה, היה בשנה שעברה דוגמן הבית של הניסיון לניסוי בסרן בתקשורת הישראלית (גם פה בבלוג). - תגובות |
דבורית שרגל
בלוג התקשורת Velvet Underground או בקיצור ולווט, הוקם ביום האחרון של 2005. ומאז, מדי יום כמעט נסקרים בו מחדליה הקטנים והגדולים של התקשורת, וכשצריך, הדברים הטובים שבה.
פרטים מלאים ›
פרטים מלאים ›
לחם עבודה
פוסטים אחרונים
תגובות אחרונות
› מדרש יונתי ואיזשהוא בלוג סיכום תקופה, תודה לאורנג' ולהורי שהביאוני עד הלום...וכאל...› שועלן ולמעסיקים כן יש תמיד ערכים כלפי עובדים נאמנים שתרמו רבות לעסק?
וולקאם...› אזדרכת לא הצלחתי למצוא את האתר החדש.
זהו ולווט, איבדתי אותך....› velvet אענה לך ברצינות.
ראשית, עם ערכים לא קונים במכולת.
שנית, כסף זה דבר מ...› צנזורה היא הצליל האחרון של הבלוג בתפוז
בלוגרול
- + בלוגים
- + תקשורת++
נבחרת הבלוגים
קולנוע:
סינמסקופ / יאיר רוה
ספורט: תופעת דורפן 2.1 / רונן דורפן
טלוויזיה: צפניה, כולה צפניה / אביעד קדרון
שכונה: ערס פואטי / גדי שמשון
מוסיקה: שיר + ביום / אחי רז
ספורט: תופעת דורפן 2.1 / רונן דורפן
טלוויזיה: צפניה, כולה צפניה / אביעד קדרון
שכונה: ערס פואטי / גדי שמשון
מוסיקה: שיר + ביום / אחי רז
חיפוש
בבלוג
בנבחרת הבלוגים
פוסטים אחרונים של נבחרת הבלוגים
נשארים מעודכנים
עכשיו ב-
אבקשכם להימנע מהשמצות הדוברים. ביקורת כן. השמצות לא. תודה.
מדע זה לא רק רפואה, מיינד יו.
ומי אמר שכן?
לא ראיתי אותך.
אני עכשיו כבר בחזרה במוזיאון.
אהרון האופטמן אמר משהו נכון ומעניין - צריך שיהיו עיתונאים שמבינים במדע כדי לשאול את המדענים שאלות קשות ולא רק כדי לייצג את העבודה המדעית שלהם בתקשורת.
כן, הייתי עסוקה בעדכון הפוסט, כך שבאופן חריג לא התמנגלתי.
תודה על הדיווח. מעניין.
אם הבנתי נכון את דילמת האסיר והקשר לבחירת הכותרת בעתון אז אין לי שמץ מי המנצח, מעריב או ידיעות.
מעריב מנצח באתיקה. ידיעות בצוהב.
(במקרה הספציפי הזה).
מעריב יכול לראות את עצמו כנכשל, אגב, כמי שלא שחקק את הסקופ עלק. עייני במשמעות הדילמה.
אם ככה אז מעריב אכן מנצח.
מעריב ניצח במישור הערכי, אבל הפסיד במישור הסנסציוני והצהוב.
עכשיו תגידי לי איזה מהמישורים לדעתך יותר חשוב לעיתון?
אם היה מדובר רק במישור הערכי, אז לא היתה פה דילמה בכלל. כולם היו צריכים לפרסם את ה-44.
הבעיה היא שאתה מפחד ממה שהיריב שלך יעשה, וזה מה שגורם לכדור השלג האינסופי בו מידרדרת העיתונות.
הכוונה הכללית היא שאם אני לא אפרסם את השטות והעיתון השני כן יפרסם את השטות, אז אני אפסיד והוא ירוויח (רייטינג זול).
אם שנינו לא נפרסם, שנינו נרוויח (לא ירדנו לזנות, ולא הפסדנו במלחמה הצהובה מול היריב).
אם שנינו נפרסם, שנינו נפסיד, אבל קצת (ירדנו לזנות, אבל לפחות ביחד).
וזוהי דילמת האסיר - האם להעיד נגד החבר או לא, כשהרווח וההפסד נגזרים גם מהפעולה המקבילה של החבר, ולא תלויים רק בו.
טוב, אולי אתמודד עם ליהי עליך.
LOL.
ידעתי שתתחרטי.
they always do.
דילמת האסיר היא רק תיאוריה אחת מכלל התורה של “תורת המשחקים” המפורסמת, שאם שבגין פיתוחים שלה ובגינה זכה פרופ’ כהנמן הישראלי בפרס נובל.
יש לזה יישומים בתורות כלכליות וחברתיות.
(כפי שכתבתי בפוסט).
פרופ’ אומן הישראלי.
כהנמן (ישראלי לשעבר) זכה על תיאוריה אחרת…
כל שבוע אני אוסף את הכתבות הכי מטופשות, מיותרות וכיו”ב ומפרסם בבלוג. רובן הגדול עוסקות במחקרים מדעיים (טבע, חברה, לא משנה). הסיקור התקשורתי למדע הוא לסנסציוני ומעניין, עדיפות לסקס או זוגיות. חשיבות מועטה לחדש, חשוב זה לא חשוב.
תודה על העדכונים.
נשמע כנס מרתק.
חבל שאני לא שם.
בהחלט יש נוכחות בולטת לכלכליסט במישור המדעי.
המשיכו כך.
נראה לי שהפופלריות הגדולה של סדרת השראה שלהם מראה שבניגוד למה שמקובל לחשוב יש ציבור לא קטן שפשוט רעב וצמא לכתבות איכותיות.
למען הרקורד: “השראה” היא פרי השראתם של כמה עורכים נפלאים ב”כלכליסט” - אמיר זיו, אדוה קיזלשטין, אורן הוברמן, אסף אביר, וכמה כותבים מחוננים - טלי שמיר, איתי להט, וכמובן שיזף רפאלי. אני מקווה שהפעם לא שכחתי אף אחד…
בקשר למה שאמר רפיק חלבי:
גדעון לוי זה לא ההוא מהתכנית ראיונות בערוץ המקומי בכבלים?
אפרופו בלוגים של מדענים בארץ, דווקא יש שניים. האחד הוא בלוג ‘מדע אחר’ של רועי צזנה בתפוז: http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=schleimascience. אמנם מדע פופולרי, אבל בכל זאת.
ויש גם ה’בלוג לנושאי מדע’ (שכבר לא כל כך פעיל) של גל ברק: http://scienceblog.galbarak.co.il/
את כתביו של הראשון ערכתי בזמנו באחד המגזינים בהם כתב. את השני אני מכירה דרכו.
מה העניין הזה עם “תגובתך ממתינה לאישור”?
2 לינקים ומעלה.
אנטי ספאם שכזה.
ת’נקס דארלינג. זה אכן העניין.
אפרופו בלוגים של מדענים בארץ, דווקא יש שניים. האחד הוא בלוג ‘מדע אחר’ של רועי צזנה בתפוז: http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=schleimascience. אמנם מדע פופולרי, אבל בכל זאת.
ויש גם ה’בלוג לנושאי מדע’ (שכבר לא כל כך פעיל) של גל ברק: http://scienceblog.galbarak.co.il/
את כתביו של הראשון ערכתי בזמנו באחד המגזינים בהם כתב. את השני אני מכירה דרכו.
המצגת של מוזיאון המדע על הנובל של עדה יונת זכה לאלפי חשיפות באתר ואני מניח שעשרות אלפי העברות באימייל. גם זה מדע ותקשורת המונים אבל כולם מדברים על התקשורת הממוסדת.
http://mada.org.il/ay
אפרופו בלוגים של מדענים בארץ, דווקא יש שניים. האחד הוא בלוג ‘מדע אחר’ של רועי צזנה בתפוז: http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=schleimascience. אמנם מדע פופולרי, אבל בכל זאת.
ויש גם ה’בלוג לנושאי מדע’ (שכבר לא כל כך פעיל) של גל ברק: http://scienceblog.galbarak.co.il/
את כתביו של הראשון ערכתי בזמנו באחד המגזינים בהם כתב. את השני הכרתי דרכו.
יש גם של פרופסור למדעי המחשב מאוניבריסטת תל אביב
http://www.notes.co.il/sivan
הגהות פנים - מקש ה”מ” שלך שבת בסיכום של ג’ודי סגל-יצקוביץ’. מראיינים ב(מ)עבדות, מת (מ)שפעת חזירים, ולעתי נש(מ)טו עוד כ(מ)ה, אבל אני לא בטוחה.
נשמע כאילו היה לך יום מעניין שהצדיק את ההשכמה המוקדמת. תודה על העדכונים - מקוה שנהנית.
את עושה לה הגהות על לייב בלוגינג?
זה כבר ממש שפל…
זה כמעט כמו לעשות הגהה למכתב של חייל חטוף…
(סתם, צוחק, מזמן לא שמענו על זה פה בטוקבקים…)
הכל מאהבה
אני טועה או שרפיק חלבי הודח מרשות השידור בעקבות הטרדה מינית של השדרית מירי אליקים?
ואם כן, מה הוא עוד עושה בכנסים כאלה?
תקרא את הפוסט של אורה עריף שמכירה את הסיפור מקרוב.
http://www.notes.co.il/arifkatz/57285.asp
אני מנוי על הבלוג ותזן הרסס של אריאל גליל, מורה למדעים מחשמונאים.
http://arielgalula.co.cc/
http://www.google.com/reader/shared/arielgalula
והקורס של אב”צ מוצלח מאוד
האמת שסיקור המדע בעיתונות העברית הוא די גרוע, כתבים לא מצליחים לקרוא מחקר מדעי ולהבין עניינים של תוקף, מהימנות ואחוזי שגיאה במחקרים שהם כותבים עליהם, אבל העיקר הכותרת הסנסציונית. וגם לא חשוב מאיזה ירחון דרגה ז’ מגיעה הידיעה. מצד שני, אני במקום רפיק חלבי לא הייתי מתרגש שמישהו לא יודע איפה עובד גדעון לוי, עם כל הכבוד, יש דברים יותר חשובים לדעת, והשם של עיתונאי פחות חשוב מתוכן הדברים שהוא מייצר.
אני שמחה שהיה לך יום מעניין בירושלים.
אם הרוגלעך היו מאנג’ל חבל שוויתרת (-;
את צבי עצמון אני מכירה ואף פעם לא ידעתי שהוא יכול להיות מצחיק - זאת לא השמצה, הוא איש יקר.
הוא בהחלט היה מצחיק.
ובעניין הוויתור, זה כדי לא לקבל הרעלת קמח לבן.
כתבי מדע הם לא מדענים ולעיתים הם טועים טעויות מרות וצורמות בכתבות מדע. אז לפחות שישכילו לשאול ולהבין, או שישאירו זאת לאנשים שמתמצאים יותר מהם בחומר.
ועוד משהו שרציתי להגיד שמתחבר לנושא הסיקור המדעי בעיתונות. בכתבתו של יקי מנשנפרוינד במעריב הוא מביע סלידה גדולה מעיתונאים שכותבים על תיאוריות מדעיות שנמצאות מחוץ לקונצנזוס.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/984/420.html
אז לדעתי זו טעות. אין תרומה גדולה מכתבים שכותבים על תיאוריות קצה שנמצאות מחוץ לקונצנזוס. ראשית, הדבר חושף את הקהל הרחב למידע כולו ולא רק למידע שפוליטיקאים מושחתים מעוניינים להאכיל אותנו. ושנית, הדבר גם תומך בהתפתחות המדע וגורם אחרי כן לצעירים רבים לפנות אל תחומי המדעים. כי יש שם אקשן, כי יש ענין, כי הם רואים שעוד נשאר הרבה מה לחקור!
הציבור הרחב הוא מספיק אינטלגנטי כדי לקרא על כל התיאוריות המדעיות, ולהבין. אל תחליט בשבילו מה נכון ומה לא, תן לו להחשף לכל המידע ולהחליט לבד.
זה הכל עיניין של מינונים.
בהארץ, למשל, היו לאחרונה כמה פרסומים של תיאוריות של פיזיקאים הזויים סביב התקלות ב-CERN. אני אפילו לא אחזור על התיאוריות המטופשות שהועלו שם.
אין מה לעשות, התקשורת אוהבת את הסנסציוני, ולצערי ה-80/20 עובד במקרה הזה הפוך.
ולא, הציבור הרחב לא מספיק אינטיליגנטי. אתה נותן לו יותר מידי קרדיט.
כשהציבור הרחב קורא על מדען קוריאני שטוען ששיבט תינוק אנושי, הוא מאמין.
מרתק ביותר. תודה על כל התמלול. בטח היה חתיכת עבודה
שועלון, אולי מוטב שתכנס לכמה שיעורים בפקולטה לפיזיקה לפני שאתה קופץ וקובע מה מדע ומה לא.
כמובן שתגובתי זו שייכת לשירשור של תגובה 19. בטעות זה פתח לי תגובה חדשה.
א. כבר נכנסתי איזה פעם או פעמיים, תודה.
.
ב. איפה ראית שקבעתי שמשהו אינו מדע? אני תוקף את התקשורת שמבליטה סיפורים סנסציונים על חשבון העיקר. זה שבעולם המדע מותר לנסח גם תיאוריות הזויות שרוב מוחלט של המדענים דוחה בתוקף, לא אומר שצריך לפרסם אותן לרבים רק בגלל שאפשר ליצור מהן כותרות מעניינות (ומטעות).
.
ג. אם אתה בכל זאת מתעקש, אז דיברתי בדוגמא שהבאתי מהארץ על המאמר הבא, בו טוענים 2 פיזיקאים שהתקלות הרבות בפרוייקט CERN נובעות מכך שחלקיק בוזון-היגס לא רוצה להתגלות, וכל פעם שהוא נוצר בעתיד משפיע לאחור על ההווה שלנו כך שהוא לא יווצר בעתיד. אה כן, וההוכחה שלהם בוצעה בעזרת קלפים!
יש פה את כל המרכיבים הדרושים לכותרת בעיתון, אבל שום דבר שראוי להתייחסות רצינית מבחינה מדעית.
http://arxiv.org/PS_cache/arxiv/pdf/0910/0910.0359v3.pdf
אני חוזר בי, אין הוכחה בעזרת קלפים.
יש הצעה להחליט על עתידו של ה-LHC בעזרת קלפים, כלומר לתת ל”מזל” (בהנחה שמושפע מהיגס בעתיד) לקבוע את עתיד הפרוייקט הענק הזה.
תוסיף לזה את הפרסומים הרבים אודות קולות (שוליים מאוד) מהקהילייה המדעית שטוענים שה-LHC עשוי ליצור חור שחור שיביא לסוף העולם (שלנו). אין כמו קצת דרמה אפוקליפסית למכירת עיתונים.
אין לי בעיה שמשמיעים גם קולות כאלו, כדאי רק ששכיחותם בכותרות יהיו יחסיים לשכיחותם בקרב הקהילייה המדעית, ורצוי גם לתת את הביקורות המדעיות על כך בגוף הכתבה.
נילסן ונינומיה הם לא סתם ארחי פרחי. אלו פיזיקאים רציניים שאחד מהם אף אוחז במשרת עורך ראשי של כתב עת מדעי.
האם התיאוריה שלהם יותר מוזרה מכל מני פרשנויות שמושמעות כיום הנוגעות למשל למכניקת הקוונטים (תיאוריית התודעה המכוונת, תיאוריית יקומים מקבילים), אשר מקבלות גיבוי מלא מפרופסורים נכבדים? כלל לא. בפיזיקה ישנן מוזרויות רבות ואין להתעלם מהן.
כתבי מדע מחויבים להתמקד דווקא בתיאוריות המוזרות. ילדים שקוראים על “חלקיקים שחוזרים בזמן”, הם אלו שבוחרים אח”כ להיות מדענים ופיזיקאים, ולא ילדים שבטוחים שעולם הפיזיקה בנוי רק ממשוואות מקסוול ומכניקה ניוטונית.
חוץ מזה, הפיזיקה של הקונצנזוס כנראה לא מענינת אף אחד (כפי שגם משתמע מהפוסט כאן למעלה), אז כדי לסקרן את הקורא כתבי מדע נאלצים מדי פעם לנקוט בגישה צהובונית.
אוף שוב פעם נפתחה לי תגובה חדשה. דברי נאמרו בהמשך לתגובתו של שועלן.
כי לא לחצת על “להגיב” למי שרצית להתייחס אליו.
תודה וולווט
הסיקור המדעי בעיתונות מזעזע. בהארץ כתבו פעם שבתוך כדור הארץ יש קובייה ענקית. אחר כך התנצלו בקטן.
דווקא בבלוגוספרה יש התעוררות מדעית:
רועי צזנה - http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=schleimascience
אריה מלמד-כץ - http://arie-science.blogspot.com/
גיל גרינגרוז - http://www.notes.co.il/greengross/
ועוד רבים ורבות…
יש הרבה בלוגים על מדע
גלי וינשטיין
http://www.notes.co.il/gali/
יהודה בלו
http://www.notes.co.il/ben-hateva/
יעל פטר
http://cafe.themarker.com/view.php?u=318189
ועוד רבים ורבות…