|
26
אוקטובר 2009 בלוגלנד Doss-watch, הבלוג שמבקר את העיתונות הדתית לאומית מצא שיצחק אוביץ, שהתלהב מהמכתב של פייגלין ויוצא נגד המאבק לשחרור גלעד שליט, הוא חלק מהקבוצה הפוליטית של מנהיגות יהודית, השתתף בפעילות הקבוצה בפריימריס, וגם כתב מאמרים באתר התנועה. באחד מהם הוא פורש בפני פייגלין את לבטיו אם להתגייס או לא.
דומה קצת, לא? שער טיים אאוט האחרון דומה דמיון מפתיע להזמנה. הומאג’, צירוף מקרים, או?
מוזר מאוד, מאחר שהתערוכה אפילו לא מוזכרת במדריך האירועים של ט”א הנוכחי. VTV אחר כך הוא אומר לשוורץ “היא גרמה לזה”. ושוורץ חוזרת על דבריו, “היא גרמה לזה?” אם כבר האיש הצעיר והמוגבל רגשית הזה מתראיין, אי אפשר לעמת אותו עם תפיסת העולם המעוותת שלו? רז שכניק כתב בשבוע שעבר בידיעות על הראיון עם עדה יונת ששוכפל בערוץ 10. פנאן אגוזים רון קופמן טס ללונדון ופגש את ניק לוין, המכחיש שמוני פנאן השקיע אצלו. יעל פז מלמד, בטור תמוה במיוחד, כלל לא מבינה מה אנחנו רוצים ממוני פנאן. בחלק מעיתוני מעריב התפרסם בעמודי הדעות מאמר של יונתן שם אור ובחלק מהעיתונים פורסם במקומו שוב מאמר של שלמה גזית, מה-22.10. ושאלותיים: 1. האם רמי רוטהולץ, עורך עמודי דעות ומוספשבוע יישאר בתפקידו לאחר שצור חלק עליו? ברשתתת החלה ההרשמה למכללה החברתית כלכלית. נושאי הקורסים נראים מעניינים וגם המחיר אטקרטיבי: עד 250 ש’ לקורס, 30 ש’ להרצאה. לפני פיזור תגובות |


















כמה התקוממיות בעניין המאמר שהוחלף:
עצירת מכונות הדפוס היא נשמת אפה של העיתונות המודפסת. טיפה הגזמתי ובכל זאת הפנאטיות למוצר המודפס היא חלק מה-DNA העיתונאי וטוב שכך. בהתעקשות על החלפת המאמר גם לאחר תחילת ההדפסה יש אמירה מקצועית ועיתונאית חיובית בעיני (זאת מבלי להתייחס לתוכן או להחלפה הבעייתית במאמר ישן).
ובעניין השאלותיים: לא אהבתי את הנימה המובלעת שלך לפיה רוטהולץ אמור להתפטר עכשיו. תפקידו של העורך בכל כלי תקשורת הוא לקבל החלטות. בהנחה שההחלטה עניינית, נקודתית ומנומקת (כפי שנראה מהטקסט ובעדר עובדות אחרות), למה רוטהולץ אמור להתפטר בדיוק? כי הבוס שלו עשה את תפקידו? האם עורך ראשי (אבל האמת, כל עורך) צריך להעדיף חשבונאות אישית ושיקולי אי-נעימות על פני מקצועיות וענייניות?
ממש לא התכוונתי שהוא אמור להתפטר,
זו בהחלט שאלה בלי נימה מובלעת.
למה אני חוששת שזה יקרה? בגלל מאבקי אגו. לכן לא נראה לי מופרך להעלות את השאלה.
ממש לא הבנתי מה קרה עם המאמר שהביא לי דז’ה וו. טוב, מהיכן לי לדעת שיש עוד מאמר שאני לא ראיתיו.
טוב שיש ולווט, נדאג שלא יחסר.
והאמת, גב’ פנאן עוד תשמע מהם, ועוד איך תשמע. שרק לא נשמע כולנו.
נו באמת!
האם צריך להיות בלוגיסט צמרת כדי לגוגל את השם אוביץ ולמצוא שהוא פעיל ימין נמרץ?
אלמנטרי ווטסון
לא צריך להיות כלום. צריך גילוי נאות בכתבה, שמסביר את הקשר בין אוביץ לפייגלין.
נערה טוענת ששניים מתוך שמונה בנים השקו ואנסו אותה במהלך טיול שנתי, וכל הפמיניסטיות בשנקל נרעשות.
פתאום מתברר, שהיא בכלל היתה שיכורה לפני שהיא הגיעה (ביוזמתה!) לחדר של השניים. גם בכלל לא ברור שבשעת המעשה השניים היו מודעים לכך שהיא כבר התחילה את הערב עם ארבעה קודמים (או שהיא המשיכה לעוד שניים אחריהם). היא גם לא טוענת שהמין היה בכפייה, אלא שהם ניצלו את היותה שיכורה (שזו, כמובן טענה חמורה לא פחות אם מוכחת כנכונה). אבל, הרי, באותה שעה הם היו שיכורים באותה מידה כמוה - אז לא ברור לי מי כאן אנס את מי?
נכנסת בחורה שתויה לחדר של שני בנים שתויים - השלושה ככל הנראה שתויים באותה מידה, ואף אחד לא אחראי לשכרות של אף אחד/ת אחר/ת. מתקיים מין בהסכמה - עד כמה שכל מעשה תחת השפעת אלכוהול יכול להיחשב למוסכם - בלי שהבנים יודעים מה היא עשתה קודם או אחר כך. עד כאן הנתונים. אה, והיא אומרת שהיא נאנסה. לא שזה לא טרגדיה - ילדים שמשתכרים בטיול שנתי, בחורה ששוכבת עם שמונה בנים. אבל אונס? מה, בגלל שהיא אמרה? יכול להיות שהיא צודקת, אבל גם יכול להיות שזו הדרך שלה להתמודד עם הדימוי המפוקפק שנוצר לה.
במקום לתהות למה כל האי-בהירויות הללו לא גרמו לפז שוורץ להיות טיפה פחות החלטית, ולווט חושבת שהיא היתה צריכה לתקן למרואיין הצעיר “והמוגבל רגשית” את תפיסת העולם המעוותת שלו!
חשבתי שהבלוג הזה אמור להיות ביקורתי כלפי מה שמאכילים אותנו בתקשורת, ולא לשתף פעולה עם כל ניסיון זול לסנסציה.
מי ששוכב עם בחורה ביחד עם עוד שבעה אנשים הוא בנאדם מוגבל רגשית ודפוק לגמרי, בלי קשר לאם היה שם אונס מבחינה מששפטית או לא.
נכון. הוא שרציתי לומר.
א) באמת? גם אם הוא לא ידע (לפי הכתבה!) שקודם לכן, בחדר אחר, היא היתה עם ארבעה (או שבעים, לצורך העניין) נערים אחרים, ושמאוחר יותר, בחדר אחר, היא היתה עם עוד שניים? אני היחיד שמזועזע מדרגות הצדקנות, ומהזריזות שבה אנשים/עיתונאים מסנוורים את עצמם בהגדרות מלאות פאתוס (שחיתות! אונס!) בלי שהם לוקחים אחריות על ההשלכות שלהן?
ב) ובכלל, לדעתי זה דווקא משנה באיזו מילה משתמשים, במיוחד בסיקור חדשותי. יש מילים אחרות חוץ מ’אונס’ בשביל לבטא את שאט הנפש שלכם ולי עשויה להיות מהתנהגות כזאת. צריך להשתמש בהן, ולא במילה ‘אונס’. למילים יש משמעות, והטשטוש שנעשה בחסות אבחנה מלאכותית בין ג’רגון משפטי לשפת יומיום הוא מסוכן בעיני. מילא אם זה היה הולך לשני הכיוונים. אבל נדמה לי שתמצאו (במיוחד כשמדובר ב’שחיתות’ ו’עבירות מין’) שכמעט תמיד אנשים מעדיפים לעגל לחמור, לסנסציוני, ולכוללני.
לטל 6:52
—
אתה שוב טועה. אף אחד לא אמר אונס, גם לא בכתבה של שוורץ, שלזכותה סייגה את כל הסייגים ואמרה שהכל תחת בדיקה.
גם לא אני או איתי.
ולפי הכתבה הנער אומר שהם לא ידעו באיזה סדר קרו הדברים, אבל הוא בהחלט ידע שהיו כמה לפניו.
לא שחיתות ולוא אונס - ואני הולכת על הצד הקל של הדברים - רק עולם ערכים מעוות וחפצון של נערה ש”הביאה את זה על עצמה”, כאילו הפרטנרים הששים לקרב שלה הם רובוטים חסרי כל יכולת לחשוב ולהרגיש.
הרושם היחיד שמתקבל מהנרטיב של הכתבה הוא של אונס קבוצתי. את יודעת, זה שכתב מקפיד להגיד ‘לכאורה’ כל משפט שני, לא הופך סיקור למאוזן.
אבל אז מתעוררים קשיים: המרואיין הראשון (שאגב, איננו אחד מהחשודים) מסביר שהבחורה היתה עם נערים אחרים קודם לכן, אבל בהחלט לא אומר ששני החשודים ידעו על כך בשעת המעשה. נהפוך הוא, הוא מתאר מצב שבו היא נכנסה אליהם לחדר - אין שום סיבה להניח שהם ידעו. בדיעבד, מסתבר, כל השכבה יודעת, שהרי שוורץ מוסיפה שהעניין צץ רק אחרי שאחד הנערים התרברב אודות העניין בפייסבוק.
כלומר, אפשר לספר סיפור אחר לגמרי: נערה שיכורה התפקרה בטיול השנתי. כשהשמועות נפוצו, במקום להתמודד עם דימוי מפוקפק היא העדיפה להפריח האשמות שווא. אבל זה סיפור משעמם. מה איתי היה אומר, שבחורה ששוכבת עם שמונה גברים ואז משקרת היא ‘דפוקה לגמרי’? מה פתאום, לא יפה לדבר ככה.
טל, 7:32:
אני לא מבינה למה אתה מתעקש. הכתבה ב-10 לא הייתה רצופה בלכאורה כלל, אלא כן הציגה את הסיפור.
עכשיו, למה לנערה ששכבה עם שמונה גברים יש דימוי מפוקפק? מה מפוקפק בזה יותר משמונה בחורים ששכבו בהפרש, של, נניח, דקות, עם אותה בחורה?
אני מדברת בכלל על תפיסה של יחסים בין גברים לנשים, לא על שום היבט חוקי או לא חוקי.
הכתבה הציגה סיפור, חד צדדי. אני לא מתייחס לעמדתך אודות יחסי גברים ונשים, אלא לאופן בו ניתחת את הכתבה, ועל כך שבמקום לחשוף את הכשלים שלה, יצא ששתפת פעולה עם מבנה חשיבה שהוא בדיוק לא סימטרי. הרי הכתבה, למרבה הצער, לא מטילה שום ספק שהבחורים הם ‘מפוקפקים’ - והחסיד איתי יאשר. תשאלי את איתי אם הוא היה אומר על הבחורה שהיא ‘דפוקה’, אילו היה רואה את הכתבה מנקודת מבט הפוכה (לפי תגובתי הקודמת) או מאוזנת. תשאלי את עצמך אם כתבה כזאת בכלל היתה עולה לשידור.
לטל
1. לא טענתי שהיה אונס אף לא לרגע. מי אני שאשפוט? כתבתי במפורש: “היא התלוננה”
2. וכן, בדיוק מה שאיתי כתב: על פי תפיסת עולמי צריך להיות מוגבל רגשית, או קהה חושים, הבחירה בידייך, כדי לשכב עם נערה בסיטונות, כי זה מה שהחברים שלך עושים.
3. כמו גם לומר את המשפט “היא גרמה לזה”, כלומר, לגברים הצעירים והמשתוקקים אין שום אחריות, או תבונה, או רגישות.
4. הדבר היחיד שעשיתי זה להקשיב לראיון שלה עם הבחור. לא שום דבר אחר.
עדיין אני לא שומע את וולווט מצליחה לאמר שהיה משהו לא בסדר עם הנערה. כאן לא היתה אטימות רגשית או כל תאור מכובס אחר להפקרות מינית מוגזמת? וכנראה שפה היא נקודת פרשת המים בין הפמיניסטיות לבין הגברים הנאורים - הגברים מוכנים לקבל את העובדה שיש גברים דפוקים, אבל הפמיניסטיות בשום אופן לא מוכנות לקבל את זה לגבי הנשים. כן, כן, ועכשיו תגידי שאת לא פמיניסטית. הפמיניזם היא גישה רעיונית שנדבקת בה, זו לא תנועה מפלגתית.
ל-Black
אני פמיניסטית באבוה. ומצהירה על כך מגיל 13. כשאגיד שאני לא פמיניסטית זה יהיה הסימן שלקיתי באלצהיימר.
—
אני לא מאשימה או לא מאשימה את הבחורה, אני מנסה להגיד שנשים לעולם יכונו מופקרות בנסיבות מסוימות, וגברים - אף פעם לא. זה בכללי, בלי לחזור על עצמי שוב.
אתם מזכירים לי את המשל עם הארבעה עיוורים שמיששו פיל.
וכל אחד הגיע למסקנה אחרת.
הכתבה מבולבלת (בלשון ההמעטה) ואי אפשר להבין ממנה כלום ובטח שלא להסיק מסקנות.
ולפי מה שהבנתי, בכלל לא הוגשה תלונה למשטרה.
אבל את מדברת על משהו תרבותי, וזה הרבה יותר רחב מרק העניין הספציפי הזה, וגם לא מה שדיברת עליו בפוסט. אם להרבה קוראים עולה מהסיפור הזה איזהשהו ספק לגבי מידת האמיתות של הדברים, זה רק בגלל שלפי הסימנים לא מדובר כאן על אונס סדרתי של 8 נערים שלכדו נערה באיזהשהו חלל, כמו שחלק מהכותבים בדיון הזה נוטים לטעון, אלא אקט קצת יותר עצמאי ומכוון מזה. עד כמה זה תלוי תרבות זו שאלה לגמרי אחרת, ואז צריך לשאול גם לגבי התרבות שגורמת לנערים להרגיש שרק על-ידי כיבוש מיני הטרונורמטיבי תקיף הם מאשרים את הגבריות שלהם (ואוי למי שלא עומד, פרדון, בשורה).
בכל מקרה המקרה הזה מחליא, אבל נראה לי שאת מעריכה לטובה מדי את מידת התבונה והרגישות של נערים (ונערות) מתבגרים ומפוצצי הורמונים (פיזיים, טבעיים ומלאכותיים, תקשורתיים, יו ניים איט).
טל: התפיסה החברתית המקובלת רואה בבחור ששוכב עם כמה בחורות “גבר גבר”, ואילו בחורה ששוכבת עם כמה בחורים נחשבת “שרמוטה” מופקרת. התפיסה המעוותת הזו גורמת לכך שהבחור, שידע כנראה שהוא וחברו אינם היחידים (וגם אם כן: הוא וחברו?) לא ראה בכך כל פסול.
אבל בוא נתקוף את הפמיניסטיות, זה הרבה יותר קל ונחמד.
וכן, אני פמיניסטית, מורה למגדר, ובכל זאת מורידה שערות בבית השחי.
הדבר היחיד ש”לא בסדר עם הנערה”, לא קשור להתנהלות המינית שלה, אלא לזה שיש סיכוי טוב שהיא משקרת. והכתבה לא באמת מעלה את זה כאפשרות סבירה.
כמו דבורית ודפי, גם אני חושב שאם שמונה בנים שוכבים עם בחורה בשרשרת, יותר חשוב להציג את ההתנהגות שלהם כמגונה, כדי לאזן הטייה תרבותית מובנית שממהרת להמשיג את הבחורה, ולא את הבנים, כמופקרת. השאלה היא, האם העקרון הזה מספיק חשוב בשביל לטשטש (או להציג באופן לא מאוזן) חשדות רציניים, שבמקרה הזה זה לא מה שקרה. בעיוורון פמיניסטי טיפוסי, אתן חושבות שתמיד(!) יותר דחוף לגונן על הזכות של נשים להגנה מפני האשמה של הפקרות, מאשר על החובה של נשים (כמו גם גברים) לא לשקר - וזו בחירה מסוכנת בעיני.
@דפי: הבחור ככל הנראה ידע רק ש”הוא וחברו” - אם את חושבת ש”שלישייה” זה התנהגות מינית פסולה, אז יש לך כנראה בעיה עם רוב מי שאת מכירה.
טל, שלישיית בגירים מרצון זה דבר אחד; שני בני 18 עם בחורה שיכורה זה דבר אחר.
אבל שני הבנים לא יותר מבוגרים ממנה, לא היו יותר שיכורים ממנה, לא שיכרו אותה (היא הגיעה לחדרם כבר שתוייה), לא יזמו את הגעתה לחדרם, ולא כפו את עצמם עליה. אז מי “ניצל” את השכרות של מי? וההתנהלות של מי יותר מגונה?
דפי, האם יכול להיות שיש כאן הנחה פמיניסטיות, לפיה אם מתקיים מגע מיני הוא בהכרח נעשה ביוזמה (אם לא בכפייה) של הגבר? לדעתי זה מופקר או עצוב או אף אחד מהשניים, מהצד הנשי כמו גם מהצד הגברי - באותה מידה. ואם ההתנהלות המינית אכן שקולה, אז מה אנחנו חושבים על זה שהנערה מאשימה אותם, כנראה שלא בצדק, בלא פחות מאונס? לזה אין תו מחיר מוסרי?
הבייבי איינשטיין, גלילאו ומוצארט זה הטמטום הכי גדול שקיים, מכל זווית שלא מסתכלים על זה.
את תמיד אומרת שצריך רשיון להורות, לא? אני חושב שהורים שקונים לילדיהם את הזבל הזה צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח
יעל פז-מלמד במאמר תמוה? לא ייתכן..
כל מעריב תמוה. קו ימני? בחייאת. “מקור ראשון” ו”יתד נאמן” כבר גייסו את הקהל הזה.
אופס, וכמובן העובדה שהיו צריכים לפרסם מאמר שכבר פורסם. פאטתי. אין גיבוי? יופי של מערכת מנהלים שם.
אני החלטתי שזה פרגון מדהים עם טיימינג אחלה

ההזמנה נשלחה לכל מצולמי “מרכיבים” - ואלה כוללים גם את מערכת טיים אאוט שצולמו לפני חודשים בודדים ובאמת יומיים אחר כך הופיע השער על קווי הדמיון.
ידעתי ששלמה קראוס אחלה מעצב
כולם מוזמנים לפתיחה - 5.11 בית קסטיאל.
דפנה טלמון
אבל כמו שכתבתי, האירוע לא הוזכר בגיליון החגיגי.
על פי בנימין טוביאס, היום בידיעות אחרונות, הסרט פרוייקט המכשפה מבלייר הופק בתקציב של שישים אלף דולר.
למעשה הסרט הופק בתקציב של לפחות חצי מליון דולר ואולי אפילו יותר.
כך על פי מקורות שונים באינטרנט.
ב’אנה דבורית, כתבת משהושפורסם במקום אחר ולא נתת קרדיט? יכול להיות שהספור על מעריב פורסם אתמול בוואלה? רק לשים לינק זה לא מספיק.
וואוו, כמה נחום ברנע מצידך.
ושנאמר, מי שמסתובב עם חמאה על הראש, שלא ילך בשמש, וגו’.
האם את החלטת להפסיק לכתוב את הבלוג אחרי הפוסט המונומנטלי שהגיה את גלעד שליט? דרך אגב, וממש דרך אגב, אם לא שמת לב עיתונאים מתפרנסים מהעבודה, מפרנסים משפחה, ילדים, ילדים, ילדים. זו חוצפה, יהירות ואטימות מבחילות לרמוז שהגיעה העת להתפטר רק כי היו חילוקי דיעות מקצועיים בתוך המערכת. את כל כך מנותקת מהחיים שזה מביך.
ועל הקרדיט לואללה ברנז’ה לא נרחיב את הדיבור. היה להם סיפור טוב, רוב הזמן הם אלה שמביאים את סיפורי התקשורת, אז אולי תתפטרי? ועכשו לצחוק על זה, כולם ביחד: ולווט תתפטרי, חה-חה-חה.