|
12
אוקטובר 2009 כתבתי לאריאנה הפינגטון. סיפרתי לה את הסיפור, תרגמתי לה את הקטע, והנה תגובתה הבלעדית:
N“Nahum Barnea’s column in Yedioth Ahronoth presents a laughable caricature of blogging that speaks volumes about how deeply misinformed he is about blogging and new media.dd
He bemoans the lack of fact checking, editing, and other standards he believes bloggers disregard. Freud would have had a field day with this, since, in his screed, Barnea is guilty of the very journalistic crimes he is lamenting.dd
Barnea never contacted me to check his facts — he simply acts as a stenographer and dutiful writes and publishes what he was told (it’s not clear if his information is firsthand, secondhand… or fifthhand).dd He definitely needs a refresher course in Journalism 101.dd
As for the quote in question, it’s what Ehud Barak said. I wrote it down at the time and later posted it. Barak never asked me for a correction. And, if he had, I would not have issued it, as there is nothing to correct”.“dd
עדכון, שלישי: ברנע לא מעוניין להגיב בשלב זה. תגובות |
דבורית שרגל
בלוג התקשורת Velvet Underground או בקיצור ולווט, הוקם ביום האחרון של 2005. ומאז, מדי יום כמעט נסקרים בו מחדליה הקטנים והגדולים של התקשורת, וכשצריך, הדברים הטובים שבה.
פרטים מלאים ›
פרטים מלאים ›
לחם עבודה
פוסטים אחרונים
תגובות אחרונות
› מדרש יונתי ואיזשהוא בלוג סיכום תקופה, תודה לאורנג' ולהורי שהביאוני עד הלום...וכאל...› שועלן ולמעסיקים כן יש תמיד ערכים כלפי עובדים נאמנים שתרמו רבות לעסק?
וולקאם...› אזדרכת לא הצלחתי למצוא את האתר החדש.
זהו ולווט, איבדתי אותך....› velvet אענה לך ברצינות.
ראשית, עם ערכים לא קונים במכולת.
שנית, כסף זה דבר מ...› צנזורה היא הצליל האחרון של הבלוג בתפוז
בלוגרול
- + בלוגים
- + תקשורת++
נבחרת הבלוגים
קולנוע:
סינמסקופ / יאיר רוה
ספורט: תופעת דורפן 2.1 / רונן דורפן
טלוויזיה: צפניה, כולה צפניה / אביעד קדרון
שכונה: ערס פואטי / גדי שמשון
מוסיקה: שיר + ביום / אחי רז
ספורט: תופעת דורפן 2.1 / רונן דורפן
טלוויזיה: צפניה, כולה צפניה / אביעד קדרון
שכונה: ערס פואטי / גדי שמשון
מוסיקה: שיר + ביום / אחי רז
חיפוש
בבלוג
בנבחרת הבלוגים
פוסטים אחרונים של נבחרת הבלוגים
נשארים מעודכנים
עכשיו ב-
מה שחשבנו.
סתם יוגורט חמוץ. אני לא מתעלפת לגלות ששמאלנית מובהקת כמו דבורית רצה לפריץ שיתן סטירה לשר ביטחון של היהודים.
אם ברנע יקרא פה במקרה, שיתכבד ויציץ בבלוג שלי, שהוא אנטיתזה (כתבה דליה ברוב צניעות) למה שנגדו יצא חוצץ.
הגיע הזמן לחשוף את פרצופו של נחום ברנע, שזכייתו בפרס ישראל היתה לעג לציבור הישראלי. לטעמי, האיש חפפן (ראו את פינת התיקון הקבועה בטורו - בכל פעם, כמעט, הוא נאלץ לתקן משהו שנכתב בטור של שבוע קודם. בדיחה אמיתית..) ממנו לא אלמד שיעור בתיאור עיתונאי הוגן, חף מפניות, תוך פרסום עובדות מלאות. הוא בודאי אינו אובייקטיבי כי אם משרתם של אדונים (ובראשם מר אולמרט). והקשקוש הזה בדבריו למרמרי על כך שהוא נהנה מחופש עיתונאי-יצירתי מוחלט בעיתונו בכלל גרם לי לגעגע מצחוק. נראה אותו כותב על תחומים שידו של פטרונו נוני בוחשת בהם.
ברנע צריך להחזיק חזק בכיסא שלו בידיעות כי אף עיתון לא ישלם את המשכורת שהוא מקבל שם וברגע שידיעות יסגור את דלתיו בפניו הוא עוד יאלץ לפתוח בלוג בתשלום כדי להתפרנס. אלא שלא כמו רון מיברג, אותו(ב את ברנע) אני גם בחינם כבר לא קוראת..
“פינת התיקון” היא עדות מרשימה ביותר למקצועיות שלו. כמה עיתונאים ישראלים אחרים עושים את זה?
א. כל עיתון מפרסם תיקונים מדי יום ביומו כמעט. אמנם הם לא בולטים, לא עשויים טוב, אבל יש.
ב. קרא את הפוסט של נעמה כרמי, המלונקק בקישור עמוק בפוסט הזה.
יודע מה? אקל עליך.
http://www.notes.co.il/carmi/61414.asp
לברנע יש בעיה קלה ומפורסמת בלקיחת תגובות. סיפור האפינגטון אינו הראשון. זו עובדה מאוד ידועה במערכת הפוליטית. הוא עיתונאי חרוץ לעתים, שיוצא לשטח חמוש בפנקס המפורסם, אבל הוא אף פעם לא מתקשר לקבל תגובה ממישהו שלא בספר טלפונים שלו, ומכאן התיקונים הרבים.
למרות שאני כתבתי על אנקדוטה שבה ברנע לא תיקן, ובכך פסל במומו את טענתו כלפי הפינגטון, זה בהחלט לזכותו של ברנע שפעמים רבות הוא כן מתקן כשהוא טועה, ואפילו מתנצל על יציאות גסות (זכורה לי אחת כזאת לגבי ניר ברקת). עדיף לבדוק מראש כדי שטעויות לא יקרו, אבל משקרו - ומי מאתנו לא טועה? - הרי תיקונן הוא בהחלט דרגה אחת מעל לא לתקן אותן.
אני לא מסכימה עם דבורית שכל העיתונים מתקנים כל יום. בהארץ, למשל, כמעט אף פעם לא תמצאי “תיקון”, רק “הבהרה”. כשיש “תיקון” זה בדר”כ קשור לאיזה מכתב שהגיע מעורך-דין עם איום סמוי בתביעת ענק.
על שני ההיבטים האלה כתבתי בזמנו, כאן: http://www.notes.co.il/carmi/17549.asp
לנעמה - יכול להיות שהתרשלתי, ולא עשיתי הבחנה בין תיקון והבהרה.
בכל מקרה, התכוונתי שבכל יום מתפרסם משהו. כאמור, באופן רשלני ולא ברור לרוב, אבל מתפרסם.
לא התכוונתי שכ ל הטעויות מתוקנות.
זאת ועוד, ההבדל בין תיקון להבהרה לא ברור, למיטב הבנתי, לקורא הפשוט. מבחינתו (נניח שהקורא באמת קורא), מדובר בטעות שתוקנה.
עכשיו, בעניין ברנע, ברור שלא היה יוצא הקצף על הטעות שלו, שהרי מי לא טועה, אלמלא השתלחותו חסרת הרסן בבלוגים, תוך שהוא חוטא, כמו שכתבה אריאנה, באלף בית.
לרגע לא חשבתי אחרת.
-
הרבה יותר מדאיג אותי השימוש של אריאנה באנגלית מעט גבוהה מה שעלול למנוע מברנע הבנה מלאה של כל הכתוב, ושלא תהיה אפילו לשנייה אחת טעות שהוא לא יקרא היטב את הכתוב פה.
אנגלית גבוהה זה לא
For Barnea it is.
אני מניח שכל הסיפור נולד מההנחה של ברק שהשיחה היא אוף-רקורד ולא ראיון או משהו בסגנון.
נראה לי די ברור שברנע כתב את כל הקטע כדי לפרסם את ההכחשה של ברק, ועל הדרך לאוורר את דעתו על בלוגים.
נעזוב לרגע את הקטע הספציפי - אם הוא מנסה לשדר לקוראים שבעיתון יש עורכים ובדיקה של עובדות, מדובר בבדיחה לא מצחיקה.
הסבר נאה. מאידך, היא אומרת שכתבה at the time, משמע ברק ראה אותה כותבת, כך שאם היה מוטרד מדבריו, נורית הייתה צריכה להידלק לו מעל הראש.
וגם ברק ידע שהוא יושב עם בלוגרית/עיתונאית. מה הוא חושב שהיא באה לטעום אוכל טעים? חזקה עליו בתור פוליטיקאי משופשף שאמר את דבריו מתוך כוונה ברורה שיפורסמו. וחוצמזה, אני בטוחה שאם עיתונאים/בלוגרים ששוחחו עם ברק בחודשים האחרונים יפשפשו בכתביהם, הם ימצאו שזו לא הפעם הראשונה שהוא מספר את הבדיחה המצוינת הזו על אניוואן באט בוש. זוהי מסוג המנטרות שהוא בטח חוזר עליהן בשביעות רצון עצמית גדולה. ברק פשוט השתמש בברנע, ניצל אותו כמו שאומרים, כדי להוציא לאור תיקון אותו יוכל לנפנף בעת הצורך. יותר משהעסק הזה מביך את ברק מול הנשיא ה 43, זה עשוי להביך אותו מול הנשיא ה 44 (איזה מן שר בטחון שמדבר כך בדיסריספקט לנשיא אמריקאי?).
וחוצמזה דבורית, בנימה אישית כלפייך - אני חייבת להודות שאני ממש נהנית היום ואתמול מקריאת הנושאים ומן הציטוטים שאת מביאה. חזקי.
זווית מעניינת ביותר, ורעיון מוצלח מאוד, בעניין הפשפוש שכדאי לעיתונאים לעשות בכליהם.
תודה טל, כן, השתפרתי ביומיים האחרונים
מן הסתם ברק רגיל יותר לארוחות עם “עתונאים” כמו ברנע, היכן שאין חשש שציטוט לא נעים יגיע לפרסום.
ולוטה מסיתה את שניים וחצי קוראיה נגד ברנע. בדיחה.
תגובה עניינית ואינטליגנטית כמו שרק קורא ידיעות יכול לנפק.
נראה לי שזו תגובה עניינית ואינטלגנטית כמו שרק *כותב* בידיעות יכול לנפק.
(וכמובן, להפינגטון הרבה יותר קוראים משהיו לברנע אי פעם)
הזנב מכשכש בכלב ואתה מקשקש בקומקום.
פוסט מעולה וחינוכי.
ברנע היה יוצא גדול לו היה בעצמו מבקש את תגובתה של הפינגטון ומפרסם אותה לצד דעתו המעודכנת. יש להניח, שבמקרה כזה תגובתה של הפינגטון היתה מנוסחת אחרת.
קשה קשה אמרה לובה….הדבר הכי קשה זה לקבל טכנולוגיות ודברים חדשים לשליטים של הטכנולגויות הישנות. נחום ברנע נלחם בתחנות הרוח.
בסרט הנפלא של נורמן ג’ויסון משנות ה90 המוקדמות
OPM (כסף של אחרים )
נותן לארי גארפילד (דני דה ויטו) את אחד הנאומים המפורסמים שבו הוא מסביר מי האחרון להשאר בתעשיות גוועות? הכי טובים…
You know, at one time there must’ve been dozens of companies making buggy whips. And I’ll bet the last company around was the one that made the best goddamn buggy whip you ever saw. Now how would you have liked to have been a stockholder in that company?
תנו לנחום ברנע לחרטש
ou are either part of the steamroller or you are part of the road
הוא יכול להחליט
לינק לסרט ולנאום של גארפילד
http://www.imdb.com/title/tt0102609/quotes
טוויטר גוסס. כך מבשרים בלונדון את קירשנבאום………????
באמת בפגישה איתה (לא זו של ברק) היא החזיקה מחברת צמודה וכתבה כל אמירה שנראתה לה רלוונטית ומעניינת. וכשלא הייתה בטוחה שהבינה, ביקשה הבהרה.
את בטוחה שהיא כתבה dutiful ולא dutifully?
פרט לניטפוק הקבוע שלי, דבריה מדברים בעד עצמם, ואני אומרת את זה כמי שקוראת את ברנע דרך קבע וחושבת שבימטבו הוא מצדיק את מעמדו כאחד מבכירי עיתונאינו. הפעם הוא לא.
נראה לך שאני אקח סיכון? קופי פייסט.
מוזר מאד… והרי כל תגובתה מנוסחת לעילא.
בכל מקרה, צמד פוסטים חשובים ומעניינים בנושא.
dutiful= adjective
שממלא את חובתו; צַיְתָנִי
ולווט - אם dutiful היה אמור להיות כאן כ-adjective מקומו היה לפני הבונןגרף, שכן באנגלית תואר השם קודם לשם. במקומו הנוכחי הוא חייב להיות adverb ולכן להפוך ל-dutifully.
שילינג - dutiful לא משמש כשם (noun) אלא כתואר השם (adjective) כפי שווולווט ציינה, אז זה לא סביר. היא כנראה באמת כתבה מהר ובזעם ולא הגיהה. קורה לטובים בינינו.
ל-דפי, בעברית את בסדר אז סחתיין על האינגלוז.
-
אפשר גם לקרוא את הכתוב כ”סטנוגרפר ודיוטיפול” - כצייתן שכותב וגו’. אולי חסרה המילה that שלעיתים האמריקאים משמיטים אותה. מצד שני גם יתכן שפשוט הגב’ לא עשתה הגהה עילית ואת פשוט צודקת.
http://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?DocId=41631&SubjectId=3
שימו לב לזה
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/952/940.html?hp=0&loc=101&tmp=5398#
משום מה בתמונת הכנסת יש את הלוגו “עד כאן” (אשר מיוחס למחאה בעקבות גל האלימות האחרון)
הנה התמונה עצמה
http://www.nrg.co.il/images//archive/300×225/1/088/921.jpg
שלום, אפשר בבקשה לתרגם את אריאנה חזרה לאנגלית? חלק מהמילים בעברית כבר בורחות לי.
מה?
ציון אפס בעיתונות לברנע. את הכלל הכי בסיסי הוא לא יישם במקרה הזה. מישהו ממקורבי ברק הלעיט אותו בחומר והוא קיבל את זה כתורה מסיני. הצלבה? בדיקה? אימות? לא בבית ספרו של ברנע. למה? כי זה התאים לו במסגרת הבוז שהוא רוחש לבלוגספירה. ככה הוא גם מחנך את התלמידים שלו בבית ספר לתקשורת? עיתונאי קטן באמת.
פוסט נהדר.
שאפו וולווט
כל הכבוד על כל הסיקור הזה .
אם לא היית - היו צריכים להמציא אותך
סחתיין על היוזמה המשכנעת שהאירה משהו מדרכי העבודה המפוקפקות של השרבטן הלאומי הזה, נחום ברנע
מה פתחתם פה נגד ברנע? מה אתם מעדיפים, לקרוא את בן כספית ביום שישי? אף אחד לא מושלם ולכל אחד יש פאקים באישיות, הפאק של ברנע זה שהוא לא מבין מה זה בלוג אבל בכל זאת מרגיש צורך לקטול את התופעה. בלי קשר לזה הוא העיתונאי היחיד שיכול לספר דברים בצורה כל כך מרתקת. אולי גם אמנון דנקנר, אם כי אצלו באמת הכל אישי והכל בסגנון בהמי, ורון מיברג, שהוא כל כך נפוח מחשיבות עצמית שעוד שניה העיתון מתפוצץ. כשברנע יפרוש תראו עם מי נישאר ועוד תתגעגעו אליו.
צודק במאה אחוז. ברנע הוא בד”כ תופעה נדירה במקצועיות שלה בעולם העיתונות הישראלי. לפעמים הוא טועה, ובדרך כלל גם מתקן בלי בושה את הטעויות שלו. נחכה ליום שישי. אני מקווה שגם הפעם יגיב ויודה שטעה שלא פנה אליה לפני הפרסום.
לא ייאמן. לא מספיק שרצת להלשין להיא מהבלוג באמריקה, עוד תרגמת לה מעברית. שנספר למשפחה של גלעד שליט על ההגהות שעשית לטקסט של בנם?
כן, ספר להם, בבקשה.
והגש נגדי תלונה למועצת העיתונות על שאני מלשנית.
דוד מידיעות, שנספר להם על הטקסטים שהעתון שלך ממציא בשביל גלעד? http://www.notes.co.il/kitain/45463.asp
(כמה אופייני לכם לשלוף את “שנספר לשליט”. הרי השבויים הפכו אצלכם לחפץ שימושי, מכונת רייטינג. וכמובן גם ברנע עצמו השתמש בזמנו בטייס שנהרג לטובת איזה קטע יחצ”נות לאולמרט, למרות שההורים השכולים בקשו ממנו לא לערב אותו)
כל הכבוד דוברית. לפעמים ידיעה מעניינת או סקופ הם במרחק של שיחת טלפון אחת או מייל אחד.
למרות שאת בלוגרית בזויה, לדידו של ברנע, עשית עבודה עיתונאית טובה.
אציין כי אני מאמין לגרסת אהוד ברק למרות שאין לי כל מידע לסתור את מה שכתבה אריאנה הפינגטון.
לפני כמה שנים, באחד מסיבוביי ההתכתשות בין ברנע לבין אמנון דנקנר וחבורתו. דנקנר כתב כי להתפרצויות הכתיבה האלימה שמאפיינות את ברנע יש מונח פסיכולוגי. ככל שזכור לי הוא כינה זאת דליפה.
למרות שדנקנר הוא, בעייני, עיתונאי בעייתי בהרבה מברנע אי אפשר להתעלם מהתקפי האלימות של ברנע.
לפעמים הוא פשוט מתחרפן לגמרי. הפעם זה קרה לו עם בלוגים ובלוגרים. אם היום מה שהוא כתב נראה מגוחך אז תנסי לחשבו איך זה יראה עוד 5 או 10 שנים.
ברנע יצא פתטי. לא מסוגל אפילו להבחין בין המונחים “בלוג חדש” ל”פוסט חדש”.
אני מצטרף לאחד המגיבים שכתב כי לאחרונה היו לך כמה פוסטים (לא בלוגים) מעניינים. אני מקווה שברנע יגיב בסוגייה בטור הבא שלו אבל לא אתפלא אם הוא יתעלם מרוב בושה.
לדעתי, יציאה עקומה זאת יכולה לשמש לבלוגרים כמקפצה אם את ואחרים תמשיכו לעסוק בנושא.
וואו, מדהים. “בלעדי” את כותבת? בלעדי זה כשיש לך ביד אוצר שכולם רצו ורק את הגעת אליו, אני לא חושב שהסיפור הזה מעניין מישהו חוץ ממך. אנשים עובדים במשך שבועות וחודשים, אוספים מידע, רבים עם עורכים, מתווכחים עם היועץ המשפטי על כל מילה, ובסוף עוד נאלצים לראות את העבודה הקשה של נחתכת בצנזורה ורק אז מקבלים בלעדי. את שלחת מייל, זה הכל.
בכלל נראה לא שנפלת בול בהגדרה של ברנע. דיברת עם ברק? הבנת ממנו מה היה? דיברת עם ברנע לשיחת רקע, להבין למה כתב על הפינגטון מה שכתב? לא. שלחת מייל. זה הכל.
נו, אז הסיפור לא מעניין אף אחד חוץ ממני. אז מה הבעיה? אני כותבת לעצמי, מתכתבת עם עצמי ומדברת לעצמי. מה זה מפריע לך?
אגב, גם ברנע נפל להגדרה של ברנע, כך שאני בחברה טובה.
זה הרי אחד החוליים של התקשורת הישראלית - שיחות רקע על גבי שיחות רקע, ספינים על גבי ספינים.. נו, אז מה, שיחת רקע עם ברק וברנע כדי שכל אחד ייתן גרסה לא לייחוס, ואז נצטרך להחליט בינהן? נכו שזה לא מתוחכם, אבל זו בדיוק עיתונאות, לבדוק את העובדות. לכן, מעולה ש”בסך בכל” שלחת מייל. לא צריך יותר, לאריאנה יש גרסה, והיא עומדת מאחוריה, ולא מסתתרת מאחורי הסינר של כתב חצר זה או אחר. למישהו יש גרסה אחרת - יתכבד נא וייתן אותה בשמו.
שיחות רקע יש בכל מקום. זה לא חולי של העיתונות הישראלית אלא דפוס עבודה חיוני לעתים בכל מקום בעולם. וגם על ספינים אין לנו מונופול. תציצי באמריקה או בבריטניה.
לא טענתי שיש בעיה. פשוט ההתרגשות שאחזה בך על התחקיר הבלעדי שלך עומדת בסתירה לביקורת שאת משפריצה על עיתונאים שאשכרה עובדים על מה שהם מפרסמים - זה הכל.
ובכל זאת, אני עומדת על זכותי להתרגש, כשבא לי.
[...] אריאנה הפינגטון עונה לנחום ברנע. [...]
והנה הלינק מOPM עם דני דה ויטוhttp://www.imdb.com/title/tt0102609/quotes
סליחה..ביוטיובית
http://www.youtube.com/watch?v=gt-4F1V_c24
[...] בתגובה שמסרה האפינגטון לדבורית שרגל בבלוג “ולווט אנדרגראונד” היא עומדת מאחורי הציטוט שמסרה ומוסיפה: “ברנע מתאר קריקטורה של בלוגרים שמראה כמה מעט הוא יודע על התופעה והמדיה החדשה". הוא מתלונן על אי בדיקת עובדות, עריכה וסטנדרטים נוספים שהוא מייחס לבלוגרים. פרויד היה מוצא בכך עניין רב, שכן ברנע אשם בעצמו באותם ‘פשעים’". [...]
קראתי את התגובה של אריאנה בקול של החיקוי של טרייסי אולמן.
http://www.youtube.com/watch?v=1CGQcGdNsww
“אני עומדת על זכותי להתרגש, כשבא לי”.
ענק!!!!!!!!!!!
דבורית, סחתיין על היוזמה והביצוע.
אהבתי.
[...] אריאנה הפינגטון עונה. [...]
דבורית כל הכבוד על מלאכתך!
[...] רבות. שרגל נטלה יוזמה, פנתה במייל להפינגטון, והביאה את תגובתה החדה כתער, אשר חשפה את ברנע [...]
[...] העיתונאית והמדעית. אני גם משערת שהכותב לא קרא את תגובתה של הפינגטון טרם כתב את דבריו. זאת אומרת, אני מקווה. מצד שני, עובדות? [...]
אגב, אפרופו בלוגים, ראי “Huffington Post Traffic Blows Past LA Times, Washington Post”
http://www.businessinsider.com/huffpo-traffic-blows-past-la-times-washington-post-2009-10
It is well known that cash can make us independent. But how to act when someone does not have cash? The only one way is to get the credit loans or term loan.