|
09
אוקטובר 2009 נחום ברנע שונא בלוגים. זה לא חדש. הוא כבר התראיין על כך וכתב על כך לא פעם. למשל ביוני 2007 ראיין אותו חנוך מרמרי לעין (”דור הבלוק אל דור הבלוג”): למה אין לך בלוג?
איך אתה מסביר את תופעת העיתונאים הבלוגרים? דעתו של ברנע לא השתנתה. להפך. במדור היום הוא ממשיך להתלהם: “בלוג הוא הגיג שמאן-דהו משרבט על גבי מקלדת ומשגר לבלוגוספירה. אין צורך בעריכה, אין צורך בתמצות, אין צורך בשאלות קיטבג ובבדיקת עובדות. כותבים מהר, מהבטן, בדרך כלל על פי סדר כרונולוגי: קמתי, התרחצתי, התלבשתי, שתיתי קפה עם מוישה, נכנסתי למכונית, שמעתי ברדיו ראיון עם חיים, אמרתי לעצמי, איזה אידיוט, סגרתי, חניתי, קפצתי לברית של הבן של יענקל, היו יופי של מעמולים, מחר ארשום לכם את המתכון, פגשתי שם את דובי מהמכולת, אמר לי, אריאנה, הגיע הזמן לצאת מהשטחים. אוי אוי אוי, ברנע. מה יהיה איתך? הרי אתה חוטא בכל ההבלים שאתה מייחס לבלוגרים. מה אתה יודע על הבלוגוספירה? כמה בלוגים קראת בחיים שלך? על מה אתה מדבר? התארגן על עצמך, מצא עורך, כי קרוב לוודאי איש לא ערך את המדור שלך, בדוק עובדות, שאל כמה שאלות קיטבג, תמצת, ואז אולי תוכל להפיק פסקה אחת הגיונית על הבלוגוספירה, שאין לך מושג כלל מהי. וכל הקטע הזה של ברנע בא בגלל ארוחת הערב של אריאנה הפינגטון עם אהוד ברק, עליה כתבה כאן. מה מתברר? שהמשפט הזה של ברק על בוש:
הרתיח את מקורבי ברק. אחד מהם העביר לברק את הציטוט, וברק מיהר לשלוח הכחשה: “לא היו דברים מעולם”. ברנע, משוכנע כמובן בצדקתו של ברק, המום מכך שהפינגטון לא תיקנה את דבריה. 4. ויכול להיות באמת שהיא טעתה. יכול להיות. הרי ברנע לא היה רוצה שנגיד שבגלל שטעה, ולא פעם, יש לבוז לו, נכון? ולקינוח: – —- תוספת נעמה כרמי כתבה אנקדוטת ברנע משלה. אורי קציר חשב כמה ימים, וכתב מסה מפוארת. זיגמונד על נוסחת ברנע. יובל דרור מוכיח את ברנע. דרור פויר משווה בין מיברג לברנע. אריאנה הפינגטון עונה. תגובותהוסף תגובה |
דבורית שרגל
בלוג התקשורת Velvet Underground או בקיצור ולווט, הוקם ביום האחרון של 2005. ומאז, מדי יום כמעט נסקרים בו מחדליה הקטנים והגדולים של התקשורת, וכשצריך, הדברים הטובים שבה.
פרטים מלאים ›
פרטים מלאים ›
לחם עבודה
פוסטים אחרונים
תגובות אחרונות
› שולמית אני חושבת ש" האח הגדול" ראוי לדיון רציני ואף מחקרי בלי קשר לאיכותו כמו...› שולמית אכן אריאלי הוא ריאקציונר ושוביניסט" פמינסטיות הן מעט נשים מן האליטות" ...› שולמית התוכנית " מילה אחרונה" בגלי צה"ל התדרדרה. אברי גלעד איבד את היכולת לומ...› שולמית יותר מדי חברי כנסת " הגונים" מן השמאל פורשים מן הכנסת לאחר היבחרם. האי...› שולמית לאזדרכת
אולי קישור? לא כולם קוראים הארץ על הבוקר....
בלוגרול
- + בלוגים
- + תקשורת++
נבחרת הבלוגים
קולנוע:
סינמסקופ / יאיר רוה
תקשורת: Velvet Underground / דבורית שרגל
ספורט: תופעת דורפן 2.1 / רונן דורפן
טלוויזיה: צפניה, כולה צפניה / אביעד קדרון
שכונה: ערס פואטי / גדי שמשון
מוסיקה: שיר + ביום / אחי רז
תקשורת: Velvet Underground / דבורית שרגל
ספורט: תופעת דורפן 2.1 / רונן דורפן
טלוויזיה: צפניה, כולה צפניה / אביעד קדרון
שכונה: ערס פואטי / גדי שמשון
מוסיקה: שיר + ביום / אחי רז
חיפוש
בבלוג
בנבחרת הבלוגים
פוסטים אחרונים של נבחרת הבלוגים
נשארים מעודכנים
עכשיו ב-
בעקרון, לפחות לגבי מרבית הבלוגים שאני קורא, ברנע צודק. מצד שני את כל מה שאמר מילה במילה אפשר לומר על העתונות הרשמית.
רבאק, מה זאת הרדיפה הזאת שלך? ממש לוחמת הבלוגים. ואם ההפינגטונית השתמשה בכך שהיא לא צריכה אישור מאף אחד כדי לפרסם מה שבא לה, ופרסמה מה שבא לה? האם הבלוגרית שבך תהיה מוכנה לצאת למלחמת חורמה אל מול ה”קולגה”? התשובה כמובן היא לא, אבל משעשע לחשוב כך.
מצטערת. לא הבנתי מה אמרת.
ברנע הוא איש לא מעודכן שמסרב להסתגל למציאות חדשה. כל הטענות שלו במישור הלגיטימיות כבר נדונו מזמן ואינן רלוונטיות.
אבל יש מאפיין משותף לבלוגים הישראלים, שאולי הוא שמבלבל את ברנע: אכן, כמעט כולם גרועים עד סתמיים. אין כמעט בלוג אחד שיש לו מקום בעיתון ישראלי כלשהו. אפשר לרטון על התקשורת הישראלית כהוגן, אבל לפחות בסינון כתבנים גרועים באמת (=כמעט כל הבלוגרים) היא עושה עבודה לא רעה. לא מקרי שאף בלוגר לא מתקדם לכתיבה בעיתונות ארצית (ואל תגידו שהם לא מעוניינים, כי הם מעוניינים ועוד איך). לא מקרי שמעט הבלוגים הראויים יותר הם של כותבים מן המניין, מהעיתונות הישנה של ברנע, שרוצים להרחיב את המסגרת.
ברנע נפוח מחשיבות עצמית. רק הדיבור המאונפף שלו יותר גרוע. אתרוגיסט ואינטרסנט ממדרגה ראשונה שאיכשהו (לאלוהים פתרונים) עלה לגדולה והשתן לא רק עלה לו לראש אלא הציף לו את ההיפופיזה. כנראה שבעברו הוא היה עתונאי סביר פלוס ובגלל רדידותו של השוק הפך לתומים.
הנה עוד סיבה בשבילו להתעלם מבלוגים, פוסטים, תגובות וטוקבקים.
כרמלית, די.
להגיד לברנע “לך תמצא עורך, כי קרוב לוודאי שאיש לא ערך את המדור שלך” - זו חתיכת עזות מצח. קטונת מלהתבטא כך על העיתונאי הבכיר, הנקרא והמוערך ביותר בישראל כבר שנים. מותר לו לחשוב אחרת ממך וזה לא עושה אותו לפחות טוב או ל”פאסה”. אגב, הוא צודק לגמרי בדבריו, גם אם יש כמה בלוגרים, בינהם את, שלא תואמים את דמות הבלוגר הממוצע. האבחנה שלו על עולם הבלוגספירה הנלעג דווקא מדויקת למדיי, ואני בטוח שעוד רבים חושבים כמוהו. כנראה גם העורך של המדור שלו, שבצדק, לא שינה מילה.
סליחה, באיזה קריטריונים עיתונאיים עומדת הקביעה של ברנע שברק לא אמר להפינגטון את הדברים? מהו התחקיר העיתונאי שערך? איזה שאלות קיטבג הוא שאל?
מה את יודעת על התחקרי שערך או לא ערך? ואיזה דין וחשבון הוא חייב לך? מי שמך?
ברנע הוא כותב מוכשר, מקושר היטב ובעל חושים מחודדים (לדוגמא, נראה שתמיד הוא חש בזמן לאן נושבת הרוח, ויודע להתאים את עצמו).
בכל אופן, זה לא הופך את דעתו על בלוגים לחשובה.
ברנע תקוע על עיתונים מהשנים שהדפיסו אותם בעופרת יצוקה.
תתקדם.
מה שמדהים אצל ברנע זה שהוא כנראה לא הפנים אף פעם שבלוג זה לא רק מקום לשפיכת כל הצרות האישיות. הוא עד עכשיו בטוח שזה אנשים שמדברים על כך שהם הלכו לסרט, קנו אבקת כביסה וסתם ריכלו על הא ועל דא. סביר להניח שברנע לא ראה בלוגר מעולם והוא שמע על הדבר המוזר הזה רק מפי חברים למקצוע.
מה שהכי משעשע בכל העניין זה שאריאנה הפינגטון נהנית בוושינגטון ממעמד ומהשפעה לפחות כמו שיש כאן לברנע לברנע (ויש לו, האיש הוא עיתונאי רב-כישרון ועתיר-הישגים). ולמרות זאת, הוא עדיין לא מבחין בין התרשמות אישית נוסח הפינגטון לרכילות הארדקור נוסח פרז הילטון.
זה מה שקורה כשאדם כותב על דברים שבהם הוא לא מבין דבר: הוא עושה מעצמו צחוק. זה בוודאי לא צריך לקרות לאדם במעמדו.
הדינוזאורים הענקיים רואים את כוכב השביט מתקרב להחריב את עולמם וגועים בבהלה. בתוך תוכם הם מבינים שהעידן שלהם כבר תם, ויצורים קטנים והיפראקטיבים, חמי דם, שעירים וחצופים, קמים לרשת אותם.
*במצב רוח אלגורי*
לא עורכים את ברנע. הכרתי עיתונאי שעבד בידיעות, והוא אמר לי שאת הטור של ברנע מעמדים כפי שהוא ולא נוגעים.
אם זה נכון -
i rest my case
קשה להאמין
…זה לא שלא עורכים את ברנע.
הטקסט שלו מגיע בחמישה לארבע.
האדומה נסגר בארבע.
אז עורכים אותו, בחמש דקות.
ואפילו מקצרים. הוא שולח 2,400 מילה ומנסים להוריד אותו ל-2,300, בתיאום טלפוני איתו, כדי שיישאר מקום לתמונה וחצי בכפולה שלו.
למה קשה לך להאמין? בתקופה הקצרה שלי במעריב יצא לי לראות עיתונאי אחד מליגת העל שחטף התקף זעם כשעורכת העזה לשנות את דבריו הקדושים.
מה שמשונה כאן זה שברנע לא חשב שהפינגטון חשובה מספיק כדי להתקשר אליה ולשאול גם אותה.
בכלל לא קשה להאמין.
בתקופנו המשותפת (שלך ושלי) בעיתון תל אביב היה לנו (העורכות הלשוניות או “המגיהות”) אסור לנגוע בעוזי וייל, מנחם בן וגדי טאוב, גם לא בפיסוק. אפילו אם נמצאה במקרה שגיאת כתיב גסה, היה עלינו להתקשר ולשאול, כי אולי זו הייתה כוונת המשורר.
דליה, חייב להודות שאני שמח לשמוע שעוזי וייל לא נערך.
בתקופתי בעיתון זניח “ערכתי” טור של בדרנית זניחה לא פחות, לא תאמינו כמה צעקות וטלפונים חטפתי בגלל שינוי פסיק
וולווט, את אכן שייכת למיעוט שהבלוג שלו ציבורי ומיועד בפוטנציה לכל קוראי העיתונים וצרכני התקשורת. רוב הבלוגים נועדו או לקידום מסחרי של בעלי עניין או להפצת מחשבותיהם והגיגיהם של טיפוסים בעלי דחף.
ליבי ליבי ל12 שוטרי ישראל ומשפחותיהם שנפגעו היום מבני העוולה הערבים,בהר הבית.
לצערי נגזר עלינו לחיות בשכנות עם הגרועים והמפלצתיים בבני האדם שנוצרו אי פעם -המוסלמים. כל מהותם של היצורים האלה זאת אלימות וקנאות דתית.
כל חיינו נצטרך להגן על עצמנו בפני הדת הזאת שכולה שנאה רצח ואלימות.
עכשיו גם מצטרפים אליהם אנשי “שמאל” יהודים אלימים מלאי שנאה ואלימות, שכל יום שישי באים לפרוק את יצר ההרג והאלימות שלהם בבילעין ונעלין.
לא יאומן איך דת האיסלם משפיעה על היהדות.
תחשבו ,יהודים הולכים מדי שישי להרביץ להכות לזרוק אבנים וכו’ על יהודים אחרים!!
מי היה מאמין שזה מה שיקרה במדינת היהודים עליה הקריבו מאות אנשים את חייהם.
למה אתה מסתפק וקורא למוסלמים רק “יצורים”? אולי “עכברים” יותר טוב? אולי “עכברושים”? אם כל מהותם היא רק אלימות וקנאות דתית והם גרועים ומפלצתיים, אז אולי עכברושים גם לא מספיק.
ועכשיו בוא תמשיך וקח את הטקסט שלך ועשה עוד שינוי קטן ותהפוך את “מוסלמים” ל”יהודים”, הרי כתבת ממילא שיש יהודונים שעוזרים לעכברושים המפלצתיים האלה, ותחזור בדיוק למקום שממנו באת. לך לישון בתנור. אתה בחרת את זה. אתה העם הנבחר.
אידיוט.
לטקסט נאצי, תפסיק לדקלם גם אתה.
ה”יהודונים” לא עלו לאוטובוסים באירופה ופוצצו זקנים וילדים גרמנים על בסיס יומי, לא היתה להם אמנה ששללה את זכות קיומם של אירופאים נוצרים באירופה, ואף יהודון למיטב זכרוני לא עלה על מטוס נוסעים והתרסק אל תוך בניינים רבי קומות ואזרחים חפים מפשע בברלין.
האיסלאם הקיצוני מקדש את המוות, מנהלי בתי ספר שולפים ילדים מכיתות הלימוד שלהם כדי להרכיב עליהם חגורות נפץ ומשלחים אותם לרצוח יהודים (כיתות שבהם הם מתחנכים כי היהודים הם עכברושים, ולא להפך - אצל היהודים לומדים באותה עת על “מורשת רבין”, וזה למרות שאף אחד לא יודע מה זה).
למה אתה מסתפק וקורא למוסלמים רק “יצורים”? אולי “עכברים” יותר טוב?
טוב אז עכברים את דווקא מתעקשת.
אני יודע מהיכן מאיפה אתה שואב את האינפורמציה מה קורה בבילעין וניעלין: מטוקבקים מסיתים ומתלהמים באינטרנט המשמשים כמכשיר שטיפת מוח יעיל לאנשים כמוך. כך אתה יכול להמשיך ולהפיץ את השקרים האלה שהושתלו במוחך, כשאתה בטוח שהם אמיתיים ונכונים.
האם אתה מוכן להגיע יום ששי אחד לבילעין ולחזות במו עינייך במה שקורה שם? ואם אתה אדם הגון וישר לדווח את מה שראית ולהתנצל על דברי הבלע שלך אם יהיה צורך?
אני הייתי בשנים האחרונות 3 פעמים בהפגנות ששי בבילעין והתמונה שונה לגמרי ממה שאתה מתאר. ההפגנות היו תהלוכות שקטות ורגועות לעבר הגדר שבג”ץ כבר לפני שנתיים הורה להסיר אך הצבא מתעלם. אין שם שום יצרים של הרג ואלימות, והאוירה היא של מחאה וסולידריות ולא אלימות ושנאה. מי שמכניס את האלימות זה הצבא שמתחיל לירות מגוון של “אמצעים לפיזור הפגנות” שלעתים הם קטלניים, ההפגנה נאלצת להתפזר ואז נותרים בשטח קרבות אבנים-גז/גומי בין הילדים והחיילים. כשלחיילים נמאס מהשעשוע הזה הם מסתלקים והשקט חוזר לכפר.
זו התמונה ממראה עיניים ואלו העובדות בשטח. האם תהיה מוכן להרים את הכפפה ולהגיע לאחד מימי הששי ולתאר את מראה עינייך?
ברנע תיאר מצב שקיים בחלקים מהבלוגוספירה. בדיוק באותה מידה אפשר להתייחס לכל העתונות הכתובה כרכילות זולה ומסונוורת-סלבס על סמך פ”פ. הכללות הן עסק מסוכן, שעלול לחשוף אפילו את ברנע כהדיוט בתחום המוכלל.
ואם בדיוק עסקינן: קרי, לא קריא.
אין עיתון בארה”ב שלא מחזיק היום בלוגרים בתשלום ומעלה תכנים רציניים לבלוגים מעולים ברשת. עבודת הבלוגרים הפוליטיים של הוושינגטון פוסט היא חזקה מאוד וכך גם בוול סטריט ג’ורנל ובניו יורק טיימס. בקיצור, ממליצה לברנע להתחיל לקרוא את כתביהם של עמיתיו הבכירים בעולם יותר לעומק.
צריך לכתוב “קרי” ולא “קריא”
איך את, יוצאת “רייטינג” שנאבקת על קרדיט לסקופים נוסח הבת של מייברג תעצב, מעיזה לבקר בצורה כזו את נחום ברנע. רק אתמול רמזתי לך איך זה נראה מהצד: תלמידת כיתה ג’ שמנתחת יצירות של עגנון וצ’כוב, וכעת בטוחה שהעיסוק ביצירותיהם (הגהה בדר”כ, כן?) הפכה אותה לשווה אליהם
כבר סיכמנו אתמול שאתה לא יודע לקרוא אפילו את דבריה של תלמידת כיתה ג’. וכבר הצעתי: לך לשלום ואל תחזור. העובדה שאתה מתעקש באובססיביות לקרוא אותי יום אחרי יום ולחזור על דברי ההבל שלך מעידה אלף מונים עליך
את רואה, זה החיסרון של הבלוגיזציה שעברנו: כל אחד שערך בשבועון רכילות מרשה לעצמו פתאום לנתח ולבקר כאלה שעוסקים בעיתונות אמיתית. אין פרופורציות. עגנון ודבורית
מה שבטוח - פוסט על נחום ברנע מושך הרבה תגובות פסבדוניות.
לא, המעריצים שלי ימצאו לנכון להוסיף את הבוקי סריקי שלהם בכל הזדמנות. לא משנה על מה אכתוב.
I second that.
“It is not the strongest of the species that survives, nor the most intelligent that survives. It is the one that is the most adaptable to change.”
- Charles Darwin
ברנע עיתונאי נפוח מרוב חשיבות עצמית ומביך בגלל זה ברמות, נטול חוש הומור ומודעות עצמית, אבל צודק בדבריו אלה. העיתונות הישראלית אכן רדודה ושטחית אבל הבלוגים הרבה הרבה יותר שטחיים ורדודים ובאמת אין בהם הרבה אלא סתם שרבוטי כלום, אני באופן אישי לא מכיר אף לא בלוג אחד משמעותי עם ניתוחי עומק ומידע מיוחד כמו מאט דראדג’ האמריקאי שלמעשה כמעט והפיל את קלינטון. בארץ אין מישהו ברמה הזאת וחבל מפני שלבלוגרים יש תפקיד משמעותי, הם יכולים להיות אחרים, משכילים מאוד, אינטליגנטים, עם המון ידע ותובנות וניתוחים שאין להם מקום בעיתונות הממוסדת. בלוגר כזה יצליח בענק בישראל, חבל שעוד לא קם כזה.
רביב דרוקר?
דבורית?
גדי טאוב?
עידו קינן?
נמרוד אבישר?
יוסי גורביץ’?
מר נחמד?
פרופ,עדה יונת, אני מנשק את האדמה שאת דורכת עליה!אני גם יודע בדיוק מה המחקר שעשית ומה זה אומר עליך .
אבל אל אל תתחילי עם הדעות הפוליטות !!!
זכותך להצהיר מה שגדול השמאלנים הקיצוניים לא היה מעלה על דעתו,(לשחרר את כל,כל! הרוצחים ה”פלסטינים”).
חכי חכי עד אחרי הטקס! תני גם ל99% מהעם לשמוח איתך.
אח”כ אם תרצי תספרי מה צריך לעשות פה עם הרוצחים הנתעבים.
גם פרופ אומן שזכה לפניך שהוא איש ארץ ישראל חיכה ,ורק אח”כ אמר לכולם עד כמה ארצנו הקדושה צריכה להישאר שלמה.
נכון, ראי מה קרה לי מאז שהתחלתי להביע דעות פוליטיות, הוא כבר לא רוצה להתחתן איתי.
בתור מי שכותבת בדיוק בלוג כזה, אבקות כביסה וסיפורים מהפופיק של עצמי, לא לגמרי הבנתי את פשר זעמו של ברנע. זה בסך הכל משחק ילדים בשולי השלולית.
מצד שני, נראה שהוא חווה חרדה הולכת וגוברת מבלוגרים (לא אני, אבל בהחלט כן אנשים כמו יהונתן קלינגר, למשל) ומבין שבכל זאת, הבלוגוספירה הפוליטית אכן יכולה לערער על מעמדו ולשנות את מרחב העבודה שלו.
בינתיים אין בארץ בלוגספירה אמיתית שמערערת את מעמד העיתונאים כפי שעושה ההפינגטון פוסט ומזה אולי ברנע חושש, מהרגע שיהיה בלוגר או בלוגרית כאלה שיערערו את מעמדו שבמילא הלך והתערער מאז שהוא התחיל להתחנף לראש הממשלה בצורה מביכה.
לסי.אן.אן, Aka צפורה, ועוד מיליון שמות.
כל פעם שנדמה לי שנעלמת, אתה חוזר ומתעקש לכתוב שאין אף בלוגר ראוי בארץ.
אתה חושב שאם תכתוב את זה פעמיים בכל פוסט אני אשתכנע? תשכנע אחרים?
אני חוזרת ואומרת: לך טפל בעצמך. חבל על הזמן שאתה מבזבז פה.
(ואל תשכח לכתוב בתגובה הבאה: “זאת הפעם הראשונה שאני מגיב פה, מאוד מגעיל ולא נעים פה”)
ההממ, בהחלט יציאה מוזרה של ברנע, להשוות את אריאנה הפינגטון לאיזה בלוג כביסה. למה הוא חושב שמלכתחילה היא קיבלה פגישה עם ברק, וגם עם פרס? זה לא רע יחסית להגיגנית חסרת חיים.
ויחד עם זאת, די קשה להאמין שברק אכן אמר בפומבי את מה שהפינגטון מייחסת לו.
טוב נו, גם מדונה ושרון סטון נפגשו עם פרס…
דבורית, תתיחסי בכבוד לקוראייך ולמגיבים וחידלי מהאלימות כלפי מי שמביע דעה שונה משלך אפילו היא ביקורתית….
אני אתייחס בכבוד למי שיתייחס אלי בכבוד.
“אלימות”?? סליחה?
ככותבת ועורכת של הבלוג הזה את צריכה להיות הרבה יותר טולרנטית לביקורת. כל מי שסוטה מהבון טון של ליקוקים לך ולכתיבתך הופך לאוייב העם. אינך מודעת להתנהגותך?
דבורית את הורגת אותי. למה את עונה למפגר הזה? תחסמי אותו וזהו. הבלוג הזה הוא לא פח זבל, ואם מישהו לא מבין את זה לאורך זמן, אז צריך לחסום. טולרנטיות שיחפש אצל הפסיכיאטר שלו.
מצטערת יקירי/תי. הטולרנטיות נגמרה.
+
אין לך שמץ של מושג מה מתחולל פה.
אני לא צריכה ליקוק, הערצה, כלום.
ביקורת על עבודתי זה בסדר גמור, ויעידו המבקרים.
+
מדובר על מגמה אחרת לגמרי, וברשותך, לא אמשיך את הדיון בנושא, מאחר שהוא מוצה מזמן.
+
את/ה, כמובן רשאי/ת להמשיך ולהביע את דעתך על “האלימות” שלי.
תגובתך האחרונה רק מחזקת את דעתי שאינך יכולה לסבול ביקורת ואינך מסוגלת להתאפק נוכח התנגדויות. הולד יור הורסס. זה פשוט נראה מהצד רע מבחינתך. אכן סוג של אלימות.
איזה נודניק מסכן
מעניין לדמיין את תגובות צאצאיו של ברנע.
נחום ברנע הוא דמות בלתי נסבלת ב”ידיעות אחרונות”.
הוא מחזיק את העיתון בביצים, ומשקשק אותן כרצונו. כולם שם עושי דברו, עורכים וגרפיקאים עומדים מושפלי ראש בפני גחמותיו, יש לכותרות שלו פונט משלהן שאסור לשנות אותו כחוט השערה, הוא כוכב על מפוקפק ושנוא, חסר חוש הומור וגרוע הרבה אף מיאיר לפיד.
ובצדק, כל עיתונאי שראה מה מעוללים לו המשכתבים בעיתונות היה מת שלא יגעו לו בכתבות. לא היתה כתבה אחת שהעברתי בכל שנותיי בעיתונות שבה המשכתבים לא עשו טעות - כתבה אחת!
המצב הנוכחי הוא שהמשכבתים הם אנשים לא מספיק משכילים ולא מספיק מבינים את החומר. ברגע שהם מבינים מספיק את החומר או מסיימים את הלימודים, הם עובדים לג’וב מתגמל בהרבה. לכן, נוצר מצב שבו עדיף שהם לא יגעו בטקסט, כי פשוט אין להם שמץ של מושג.
אם לשפוט לפי הרמה הילדותית שמפגינים בלוגרים בנוכחות הטוויטרית שלהם הרי שברנע קלע למרכז המטרה. די לקרוא את שוקי גלילי בטוויטר כדי להתחלחל מאישיותו הנרקסיסטית והאינפנטילית של “סו קולד” בלוגר. הרבה בלוגרים עסוקים במיקרו בלוגינג (טוויטר) ושם ניתן להבחין בשפלות קומתם.
תגובה מעניינת של ד”ר נעמה כרמי בבלוגהּ:
http://www.notes.co.il/carmi/61414.asp
תודה, הוספתי לפוסט.
ברנע לא פוגע כבר שנים. גרוע מכך, הוא כותב דברים שאינם נכונים, שמלעיטים אותו בעלי אינטרסים, ולא מתקן, גם כאשר נחשפת האמת - ר’ מקרה פואד וזליכה, למשל - מה שמעיד על יושרתו.
מכל המקרים בחרת דווקא את המקרה של המגלומן זליכה? זליכה נמצא כקשקשן בלי כיסוי, מחרחר ריבים בלי טעם. סתם חרא של בנאדם. ממנו לא הייתי קונה עפרון משומש ומרוט.
תתפלא כמה אנשים מוכנים לקנות מזליכה עולם ומלואו. זה שאתה כותב שהוא “נמצא כקשקשן בלי כיסוי” לא הופך את הכתוב לנכון אלא בעיקר מעיד על הכותב.
לא נכנס איתך לויכוח על זליכה (ממה שכתבת, הטינה שלך אליו רחוקה מלהיות עניינית), אך המקרה הנ”ל מדגים היטב את חוסר היושרה של ברנע, ומדובר על עובדות מוצקות.
[...] ועלוקות עצמיות בעקבות התבטאויותיו של נחום ברנע: דבורית שרגל | ד"ר נעמה כרמי. הגיג זה שורבט ומוצג בצורה [...]
הבלוגוספירה היא מדיום דמוקרטי, מה שמערער את מונופול בטאון האוליגרכיה של נוני מוזס.
נחום בסך הכל מגן על מקור הפרנסה שלו.
אם לא תקנו ידיעות, תהיה משמעות קטנה יותר לזה שמשפחות עופר ומוזס משסות את נחום בשומרי הסף של שלטון החוק.
בלוגרים הם דגיגונים ולא יותר
http://www.the7eye.org.il/InternationalEye/Pages/071009_Vampire_or_saver.aspx
אז ברנע אמר שבלוגים זה בדיחה , סו פאקין וואט?! למה את מייחסת כל כך הרבה לדעה של בן אדם אחד ? ועוד אחד שנחשב לעיתונאי מיושן ומעיק .
נחום ברנע הוא כנראה הבן אדם הכי אוברייטד בישראל , עד כדי רמת אלוהות, לא צריך להעלות פוסט על כל גרעפס שהוא עושה.
זה כי דבורית חשה שהיא מותקפת אישית גם כשמדברים על הטבעת החדשה שמצאו לכוכב שבתאי
גם יובל דרור כתב על הנושא:
http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/111009_Nahum_Barnea_do_not_like_bloggers.aspx
[...] שברנע לא יודע אני ממשיכה לעדכן את הפוסט על ברנע Vs הפינגטון, ומוסיפה פוסטים שנכתבו בנושא: נעמה כרמי, אורי קציר, [...]
[...] לאריאנה הפינגטון. סיפרתי לה את הסיפור, תרגמתי לה את הקטע, והנה תגובתה [...]
יצא לי כם לכתוב בנושא,אני לא גר בארץ ולכן לקח לי זמן להגיע לטור המדובר.
http://gilad.me/2009/10/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%9C%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D/
הצעת יעול !
היי דבורית. מאז שיש לי את הפיד על הפוסט הזה אני הייתי בטוח שמדובר בפיטנגו. אותו פרי אדום מתוק חמצמץ. או בבדיחות הדעת ובפנטגון. הייתי מגיע הנה יותר מוקדם אם היה רשום Huffington.
כשברנע כפרע עליו ועל המעמולים שלו יאחוז בקורות החיים שיתקרבו לאלו אוחזים המוזמנים לכתוב huffington post אז שיקשקש.
כמה קשה לקרוא “אריאנה הפינגטון”??
[...] בביקורת עיתונות, חשפה ברבים את ערוותו של העיתונאי נחום ברנע אשר השתלח בבלוגרית המשפיעה ביותר בארה"ב, אריאנה הפינגטון, תוך שהוא מזלזל בבלוגים באשר הם. ברנע, [...]
[...] יצא להגנת ברנע, תוך שהוא מציין שבכירי הבלוגרים (ביניהם דבורית שרגל ואורי קציר) התנפלו עליו “בזעם נטול חן ומלא בחשיבות [...]
הקושי הוא בעייני המתקשה ורמת הריכוז שלו.
סחטיין על התשובה מאריאנה.
אני כבר שלחתי מספר שאלות למקס קייזר לגבי רכישות הדולרים של סטנלי פישר אך בנתיים הדבר לא נשא פרי. (אפילו לא פיטנגו)
[...] דבורית שרגל – נחום ברנע נגד האפינגטון והבלוגוספירה. [...]
[...] זה פוסט על פרשת ברנע והבלוגים, אבל במקום להתיחס לברנע שאמר דבר שטות, דבר שקורה לכל [...]
[...] אחד, נחום ברנע, ודרך על יבלות הבלוגרים. לא כולם נעלבו, ורבים הגיבו לענין. אותי מטריד [...]
[...] חבל לי כי הייתי בלוגרית לפני שהייתי מנהלת תוכן במדיה חברתית. חבל לי כי אני אוהבת את הקהילה הזאת בכל ליבי. ובעיקר חבל לי כי המנגנונים האלה, דרכם להקצין את עצמם, למנוע שיתןף פעולה שיכול להיעשות בתום לב ומתוך מחויבות וערך מוסף לשני הצדדים. אז כן, הם מרתיעים את השרלטנים וחושפים את השקרנים (לפעמים)- אבל הם גם מנרמלים פאניקות רשת, מרתיעים גופים מסחריים מבאמת לנסות ולהבין את המדיה החדשה הזאת, ומעודדים את התדמית השנואה כל כך, המעליבה כל כך, של בלוגרים כעלובי נפש, חסרי חיים, ווונאבי עיתונאים שוחרי קונספירצי
[...] בעטו, וכתב על “הבלוג המקורי” אותו קרא; ראו התייחסות לכך כאן, לקראת הסוף, אחרי סעיף [...]
[...] של מייברג הוא אמיץ, כי בניגוד לעיתונאים אחרים מהשנתון של מייברג שקשה להם עם האינטרווב-סופר-הייוויי, [...]