|
ארכיון לתגית: דיסקו
17
יוני 2010 זה השיר שאני שומע כל הזמן בריפיט בימים האחרונים. אני חושב שהוא לא נחשב להיט גדול של ליאו, וזה מוזר לאללה, כי הוא פשוט מושלם בכל אספקט, מהתו הראשון ועד האחרון. הנאה מובטחת, מה שנקרא.
10
יוני 2010 אני מצליח לחשוב כרגע על שלושה שירים בשם הזה בדיוק שאני מאוד מאוד אוהב. האמת, מפתיע שרק שלושה. כרגע, בכל אופן, נדמה לי שהשיר של הביי סיטי רולרז תופס את המקום הראשון, לא מעט בזכות הפוטאג’ הזה (שימו לב - הוא הופך באמצע לשיר אחר שלהם, בלדה נהדרת אגב).
03
יוני 2010 כבר הרבה זמן לא אירחנו בספוט הזה משהו שמגיע מישראל. אז הנה. אני אוהב את השיר הזה, שנשמע לפרקים כמו שיר אבוד של טום טום קלאב.
13
מאי 2010 הלייבל האהוב BBE מוציא בשבוע הבא את אלבום האוסף הכפול “Get Down With The Philly Sound” שערך דימיטרי (מפאריז). בדיסק הראשון יש כל מיני בחירות נהדרות שמתחקות אחר התפתחות הצליל של פילדלפיה באמצע שנות השבעים; בדיסק השני יש גירסאות חדשות של דימיטרי עצמו לאותם קטעים. אבל הבשורה החשובה באמת שאיתה אני פורץ היום היא דוקומנטרי קצר של עשרים ומשהו דקות שמלווה את היציאה של האוסף. הוא מצורף בתחתית הפוסט, מיד אחרי ההמנון ההומואי המרגש של קארל בין. כאן אפשר וכדאי לקרוא עוד על “I was born this way” (מתברר שזה אפילו לא הביצוע המקורי, כי אם זה; ושהשיר יצא בכלל במוטאון הדטרויטית, כחלק ממגמה באותם ימים של אמני מוטאון כמו אדי קנדריקס והג’קסונים לחדש את הצליל שלהם בפילדלפיה).
06
מאי 2010 אחת הבשורות הכי חשובות שהגיעו אלי השבוע נוגעת לאדיט של דיג’יי הארווי לקטע הנהדר הזה של דוק סוורינסן. חייב להודות, להתבייש ולהיכלם שלא שמעתי עד השבוע על דוק, אבל מדובר באגדה (חיה, למרבה הפלא). הוא מנגן בתזמורות ביג בנד מאז שנות הארבעים, אבל עיקר הפרסום שלו הגיע בזכות משרת מנהיג התזמורת בטונייט שואו של ג’וני קרסון. עד שנוכל לשמוע מה הארווי הכין מזה, מציע שתנגנו את המקור חמש פעמים ברצף. זה לא שאפשר להסתפק בפחות.
05
מאי 2010 1. Peter Gordon & Love of Life Orchestra - Don’t Don’t Redux זה יוצא עכשיו ב-DFA, עם הקטע שפתח והקטע שסגר את הפאבריקלייב של LCD סאונדסיסטם מלפני כמה שנים. אלה מיקסים חדשים,, אם אני מבין נכון - ויש גם קטע אורגינלי מהאייטיז עם ארתור ראסל. לוהט.
02
מאי 2010 פתאום קלטתי שעברו כמה ימי ראשון בלי ששמתי כאן שיר למצב רוח טוב במיוחד. זה לא בסדר, ואין לי מושג למה זה קרה. אז הנה שיר כיפי במיוחד של וויאג’, שלמרות - ואולי בגלל שהוא כל כך מטופש - אין אדם סביר שיכול לעמוד בפניו.
23
אפריל 2010 התרומה הכי חשובה של ספוטיפיי לציידי מוזיקה נמצאת בזמינות והנגישות. מעבר מהיר על קטלוגים שלמים של אמנים הופך מפרוצדורה טורית ומבלבלת - איתור > הורדה > ניגון במועד מאוחר יותר, אם בכלל זוכרים - לפעולה אינטואיטיבית וספונטנית, בדיוק כמו שאלוהים רצה. הטכנולוגיה שלהם מדהימה: כשאין גיהוקי רשת, מהירות התגובה כמעט לוקאלית. זה ממש כמו לנגן מההארד דיסק. רוצה לומר: בעולם הישן, זה שלפני ספוטיפיי, לא היה לי זמן וחשק לעבור על תקליטים של נצרת. מי משוגע לאחסן את כל החרא הזה על הכונן שלו? אבל אז, כמובן, הייתי מפספס את הדבר המפיל הזה, שמתחבא באלבום סתמי במיוחד שהם הוציאו ב-1976 (Play n’ the Game). הכי דיסקו.
11
אפריל 2010 1. HEALTH - We are Water המממ, אוקייי. לא הייתי מטריח אתכם עם השיר הארטיסטי הזה, לולא היה פה קליפ מחריד-אך-מענג נוסף של אריק וורהיים, בכיכובו של דביר בנדק. כבר היו פה כמה קליפים שלו (האחרון היה נפלא ממש, למייג’ור לייזר), ולמרות שהוא מעלה אותם לווימאו, אני אוהב אותו מאוד. הגרוטסקות שלו אולי חוזרות על עצמם ולא מקוריות במיוחד, אבל יש לו את השפה שלו, והיא מצחיקה. באופן אישי מאוד קשה לי עם דם וכריתות איברים, אבל פה החזקתי מעמד עד הסוף. כך או כך, אני לא יוצא יותר מהבית בלי מגן ביצים.
07
אפריל 2010 1. Los Massieras - Boogity Boogity Boogity טוב, זה סתם משהו שיגרום שאני חושב שירים קצת את האווירה בלשכה שלכם, גם אם באופן רגעי. קונטקסט כאן. |
