|
22
יולי 2010 איזה סדר קוסמי יש עכשיו בשיאי הקריקט. אחרי שמוטייה מוראלית‘יראן מסרי לנקה סיים את הקריירה שלו עם הוויקט (פסילה) ה-800. זה קרה נגד הודו.
שיא הוויקט הוא 800.
שיא הריצות למשחק הוא 400. של לארה.
ממוצע השיא ההיסטורי הוא ה99.9 של ברדמן.
*
קשה לי לחשוב על עוד מקבילות. ה-100 של צ‘מברליין זה 10 בריבוע, וההישג השני בטיבו, ה-81 של קובי בראיינט, זה 9 בריבוע.
המסקנה שלי הוא שאולי צריך להפסיק לשחק עכשיו טסט-קריקט. ממילא המשחק של החמישה ימים בדעיכה מסויימת. וחבל שאיזה אדיוט יקלקל את הסדר הקוסמי שנוצר בשיאים. בתת היבשת ההודית יכולה להיות לכך משמעות עמוקה.
זו תהיה גם מחווה יפה למוראלית‘רן. אחד האציליים בספורטאי תקופתנו. בלי הרבה מהטראש טוק של שיין וורן הוא נתן משמעות למלים “תורתו אומנותו”. כדבר השיר בפתיח: from the east to the west the one-day and the test red ball, white ball, no ball, dead ball people know he’s the best! תגובותהוסף תגובה |
רונן דורפן
תופעת דורפן 2.1 זה בלוג רציני שלא מתעסק בשטויות. אם אובמה נבחר לנשיא דנים שם איך זה קשור למוחמד עלי. אם הכלכלה מתמוטטת דנים בהשפעה על הצורך של יונייטד לקנות מגן ימני. וכשמישהו מעדיף לדבר על סקס במקום כדורגל דנים בזהות המינית שלו.
פרטים מלאים ›
פרטים מלאים ›
פוסטים אחרונים
תגובות אחרונות
› armando codina Very educating blog, bookmarked your blog with interest to read more!› Armando Codina Excellent write up, saved the blog in interest to read more!› armando codina Thanks so much for writing all of the excellent information! Looking ...› armando codina Great summary, bookmarked your blog in interest to see more informatio...› Armando Codina This informative summary assited me very much! Bookmarked the blog, v...
תגיות
עוד ›
בלוגרול
- + אתרים
- + קישורים
נבחרת הבלוגים
קולנוע:
סינמסקופ / יאיר רוה
ספורט: תופעת דורפן 2.1 / רונן דורפן
טלוויזיה: צפניה, כולה צפניה / אביעד קדרון
שכונה: ערס פואטי / גדי שמשון
מוסיקה: שיר + ביום / אחי רז
ספורט: תופעת דורפן 2.1 / רונן דורפן
טלוויזיה: צפניה, כולה צפניה / אביעד קדרון
שכונה: ערס פואטי / גדי שמשון
מוסיקה: שיר + ביום / אחי רז
חיפוש
בבלוג
בנבחרת הבלוגים
פוסטים אחרונים של נבחרת הבלוגים
נשארים מעודכנים
עכשיו ב-
להיפך, יש עוד כל כך הרבה שיאים לא עגולים. חכה שטנדולקר יעשה 14000 ראנס בקריירה, שיגיע ל-50 סנצ’ריס, שמארק בוצ’ר יגיע ל-500 קצ’ס וכו’ וכו’
אולי להפסיק את טסט קריקט לתמיד שטנדולקה או פונטינג יגיעו ל 16K….
(רק בשביל לא להפר את האיזון הקוסמי) הם עוד צעירים.
מאכזב שהלחן לא בסגנון המקובל בתת-היבשת.
עזי ו - IDO
אתם כותבים עברית?
אבי,
נכון, מדובר במקצב קליפסו מיובא.
בני - יש דברים שעדיף לומר במקור, אני מניח שאתה אומר אסיסטים וריבאונדים בכדורסל. אתה בטח כאיש מוסיקה לא אומר נגיד להקת ‘אווירונו של ג’פרסון’.
“אווירונו של ג’פרסון” - אהבתי. בראש מזמזם לי כרגע קולו של דן כנר מציג את “שירם החדש של להקת הקצביים” (מי העילג שתרגם את זה לחיפושיות?). או אולי מדבר על האיחוד האפשרי של פלויד הורוד.
לא הקצביים - חיפושיות הקצב. וגם האבנים המתגלגלות, תחיית קרידנס קלירווטר, סגול עמוק, כחול מזעזע, המשחרים החדשים, החיות, נערי החוף, הדלתות, עשר שנים אחרי, הצלליות, מחתרת הקטיפה. את כל התפלצות האלה ועוד שמעתי במו אזני בטרנזיסטור עם כיסוי העור החום והבטריה הענקית המחוברת בגומיות עבות.
ואסיים במחווה לאויבי הבלוג - ג’רי והפוסעים!
הפוסט הזה הוא סינית (או הינדית) בשבילי…
במקרה הזה - טמילית, אבל לא נרד לפרטים עד כדי כך.
יפה יפה. אבל חובבי הקריקט ההתקפי יגידו, ג’איסוריה שולתתת!
מאד מפריע הסגנון שלו. אחזקת הכדור הבלתי נגמרת והמסירות לרוחב המגרש…
רונן, יפה נטייתך למצוא סדרתיות או מכנה משותף בנתונים אקראיים. איש מדע אמיתי. ידע, שליטה וניבוי.
זה מזכיר לי שבזמנו שכנעתי את כולם בזהותה של אלופת העולם הבאה בכדורגל. הסדרה החלה ב-66′ כי ככה זה הסתדר יופי:
אנגליה-ברזיל-גרמניה-ארגנטינה-איטליה->
ארגנטינה-גרמניה-ברזיל-…
ואז הגיע מונדיאל 98′, ואנגליה פשוט סירבה לקחת אותו כמתחייב. עוד סיבה לסלוד מהנבחרת הזו.
מבחינה זו, המאכזבת הגדולה של המונדיאל הנוכחי היתה ארגנטינה, שקלקלה ברשלנות את המחזוריות המרובעת הנאה שהתחילה כבר ב-62: ברזיל-אירופאית-ברזיל-אירופאית-ארגנטינה-אירופאית-ארגנטינה-אירופאית-ברזיל-אירופאית-ברזיל-אירופאית…
כמו שאומרים היום הילדים, טואוווב!
אם אתה רוצה להתעקש, המחזוריות נשמרת. ספרד היא המאדרה פאטריה של ארגנטינה. במצבה הנוכחי של ארגנטינה, עדיף שתסמוך על ספרד במונדיאלים הקרובים.
וזה במיוחד מפריע כי הברזילאים מילאו את תפקידם ההיסטורי ב 2002.
I see my light come shining
From the west unto the east
Any day now, any day now
I shall be released
טוב, יש שיאים שבאמת לא נועדו להישבר. ברשימת השיאים באתלטיקה ה - 19.19 של בולט למשל. 3:26:00 של אל-גרוז’ אולי פחות יפה אבל לפחות בלי מאיות מעצבנות. 12.21 של דונקובה ב - 100 משוכות הוא פלינדרומי. היה פעם 13:13.0 של פוטמנס ב - 5000. 15 שנים החזיק היפאני טג’ימה בשיא המשולשת שהיה 16.00. תשעה רצים היו שותפים לשיא ב - 100 שהיה 9.9 לפני שהחליטו לעבור לשיאים במדידה אוטומטית בלבד בדיוק של מאית השנייה.
עדיין לא החלטתי איזה ספורט יותר משעמם/מטופש:קריקט או קרלינג.אוףףף,איזה דילמות על הבוקר…
שמע, אתה צודק אבל אל תשכח שיכולים לענות לך באותה מטבע- “לא החלטתי עדיין איזו קבוצה יותר מיותרת בליגה, בני יהודה או כפ”ס/הרצליה/אשקלון/מכבי פ”ת וכדו’.
עזי,
תשובה כהלכה. הבעתי תסכול על הידע שלכם מול הכלום שלי בקריקט. אני מוכרח למצוא מישהו שיראה איתי משחק ויסביר לי את המתרחש, אחרי הכל, משחק שמעורר כל כך הרבה עניין והתלהבות לא יכול להיות משהו שולי. אגב, התנועה של הזורק מופלאה בעיני ודי מתסכל שאין מספיק הילוכים איטיים כדי להבין את התנועה בניגוד לבייסבול למשל.
האמת שזה משחק מתסכל, היחיד שנפוץ בכולם שאני לא מתחבר אליו.
יורם אהרוני,
אין לי מושג איך קשור השיר לתוכן התגובה שלך, אבל מאוד אהבתי את הציטוט. מדובר באחד מהשירים הגדולים שדילן כתב אי פעם וזכה לעשרות ביצועים שונים, בדרך כלל בסיומי מופעים גדולים.
הנה דוגמא חדשה יחסית:
http://www.youtube.com/watch?v=RmZfV6tqbTU
שאלה לעזי ושאר החכמים- עכשיו אחרי שבניון פישל, האם בכל זאת היה שחקן ישראלי ששיחק עם אלוף עולם מכהן?
שפיגלר היה עם פלה אבל זה כבר אחרי 74.
פיזנטי עם ליטברסקי אבל עוד לפני 1990 .
רוזנטל חזר לארץ קצת לפני המונדיאל של 74. פספסתי מישהו?
גלן - חיים רביבו עם מאזיניו
אחד הגדולים. מוראלי היה הנציג הבולט של הקריקט של סרי לנקה ב-15 השנים האחרונות, יותר מג’איאסוריה. אי אפשר בלי להזכיר את המשחחק הפורסם שלו באובל שהוא הגיש בסבוב השני בלי הפסקה ופסל 9 חובטים אנגליים. אבל אי אפשר לשכוח את המוות שעשו לו באוסטרליה שטענו שהוא “זורק” את הכדור, פעולה שנחשבת לרמאות בקריקט. בסוף, בעיקר אחרי הצונאמי, הוא התקבל באהדה באוסטרליה, ולפני כשנתיים הוא תרם, ביחד עם שיין וורן גביע נודד שעליו משחקות אוסטרליה וסרי לנקה.
אגב כשמסתכלים ברשימת השחקנים הפעילים, ומסתכלים מי הכי קרוב, רואים שם את מקאיה נ’טיני מדרא”פ עם 390 שלא שחק מעל שנה, צ’מינדה וואס מסרי לנקה עם 355 שגם לא שחק הרבה זמן, הרבג’אן סינג מהודו, עם 355, ודניאל וטורי מניו זילנד עם 325.
המספרים מדברים….
לא רק האוסטרלים טענו שמוראלי מטיל את הכדור באופן שאינו חוקי - מרפק כפוף. אלו טענות שהושמעו מכל צד. ההודים מאוהבים בסרי לנקה? מוראלי טען שיש פגם מלידה בידו המונע ממנו להטיל ביד ישרה כנדרש. מכל מקום הדבר נותן לו יתרון חשוב, בייחוד כספינר. מקריאה בסיסית דומני שההכרה שהזריקה שלו חוקית לא ניתנה רק מטעמים ספורטיביים בלבד. ולפי שיפוטי האישי המוגבל בגלל העדר שידורים וצפייה רצופה וידע מספק, ההטלה שלו אינה חוקית. כך בעולם הדמיון עדיין שיין וורן מחזיק בשיא הפסילות בטסטים - מעל ל-700. ההטלות שלו היו חוקיות והוא לא הסתבך בבעיות הקשורות בשיפור יכולתו הספורטיבית, אלא להיפך.
קצת חידה בעיני, מדוע ישראלים לא מעטים צופים בבייסבול - אני לא - אך לא מוצאים כל עניין בקריקט. בייסבול בסופו של דבר הוא גירסה “לעניים” של קריקט. (קריקט במקורו היה משחק כפרי של העניים באנגליה, בניגוד לתדמית והאופי של התפתחותו מאוחר יותר)
יש לציין שהקושי של המטיל ושל החובט בקריקט גדול בהרבה מזה שבביסבול. האם זה רק עניין של שידורים שאין בארץ?
והיות שהעיסוק בבלוג זה הוא גם בסוציולוגיה של הספורט, הרי חלק מן הקוראים מן הסתם צריכים לשאול עצמם כיצד ספורט זה למעשה הוא הפופולארי ביותר לאחר כדורגל לפי גודלן של אוכלוסיות המדינות. הודו ופקיסטן - יותר ממיליארד איש. יש להוסיף את סרי לנקה, אוסטרליה, ניו-זילנד, הקאריביים, דרום-אפריקה. יש בזה משהו הלא כן? מהו בדיוק אינני יודע בוודאות.
אגב לארה, חזר מספר פעמים על שיאי טסט מעל ל300 ריצות - דבר נדיר לעצמו. ובמשחקי ליגות, הגיע למספר הדמיוני של 501 ריצות.
רועי פ - זה היה הראש ממשלה הקסנופוב ג’ון הווארד שגם חשב שהאוסטרלים לא ממש חייבים סליחה לאבוריג’ינלים. בסופו של דבר התברר שבענייני רמאות שיין וורן במקום קצת יותר בעייתי עם הסמים. אבל הקריקט האוסטרלי עצמו היה בדרך כלל מאד חיובי כלפיו. נדמה שסטיב וואו המציא את הביטוי “ברדמן של הבואלרים”.
רונן - זה לא רק הווארד (ידיד ישראל), זה גם השופט שהסתבר הלא כ”כ חכם - דאריל הייר (ההוא מפרשת הכדור הפקיסטנית), שבמלבורן קבע שהוא זורק את הכדור.
הווארד אגב גם קיבל את הכל בחזרה אחרי שהוא לא נבחר להיות נשיא ה-ICC.
ועוד משהו, רונן: שיין וורן לא נתפש על חומרים משפרי יכולת, אלא על חומרים מאיצי שתן. מעניין למה הוא השתמש בכיאלו.
בני תבורי, אני מקרה דילן קשה. השורה הראשונה בשיר של רונן הקפיצה אצלי מיד את האסוציאציה:
“אומרים שמקום של כל דבר אפשר למלא
אבל שום מרחק אינו קצר.
ללא כל קושי כל פרצוף אגלה
של כל אדם ששם אותי כאן במעצר.
אני רואה את האור שלי בא וזורח
מן המערב עד המזרח.
עוד היום אולי, עוד היום אולי
אני אשתחרר ואברח…”
זה התרגום שעשיתי לפני 12 שנים בערך. הוא מופיע באתר פרימיטבי שפעם בניתי באיזה קורס שעברתי. היום הייתי מתרגם קצת אחרת. תכתוב תרגומי דילן בגוגל ותגיע לשם
http://www.angelfire.com/blues/hebrewdylan/dylanwithindex.htm#index
יורם,
יש לי בעייה עם תרגומי שירים ושמות להקות, אני שמח שברדיו הישראלי כבר הוסרה הגזירה שהביאה להגכחות אותן היטיבו לתאר עזי, AMIR A וסוס זקן.
באופן אישי אני יותר ניל יאנג מדילן, בכל האמור לשליטה בחומר והעדפה בכל דקה ושעה משעות היממה, יחד עם זאת, דילן הוא בשבילי פורץ דרך ומכאן גדולתו.
היה לי העונג להקליט עבור עיוורים את http://en.wikipedia.org/wiki/Chronicles:_Volume_One של דילן. ספר מרתק שחושף אי אלו צדדים באישיותו המורכבת. יצא לי גם לפגוש בארץ את סטיב הימלמן, מוסיקאי יהודי, חתנו של דילן וגם ממנו הבנתי שמדובר בטיפוס.