14
דצמבר
2007

סמ”ס מסוכני “סינמסקופ” בשטח:
בבית עיריית תל אביב הישן ברחוב ביאליק מוקם ברגע זה סט תקופתי שמסב את הבניין לבית קולנוע ישראלי.

מסוף שנות השבעים. כרזת הסרט “שלאגר” של אסי דיין כבר תלויה בחוץ. מדובר בהכנות לקראת צילומי “מוקי בוערה” (שם זמני, כן?) הסרט החדש של סלבה ולינה צ’פלין, על פי תסריט מאת משה זונדר.

המשימה שלכם: להגיע לשם, לצלם, לברר פרטים נוספים, ולשלוח לי במייל.

עדכון, מוצאי שבת. אוקיי. יש סט ליד בית העירייה וכרזת סרט. את כל שאר הפרטים לא הבנתי נכון, פלוס קפיצה אתלטית למסקנות. שחר מתגובות עוזר להבהיר: מדובר (כנראה) בסט לטלנובלה “דני הוליווד” וזו כנראה תל אביב של שנות הששים. על הכרזה כתוב “שלגר סינמה חדש בכיכובו של דני הוליווד” (הטעויות במקור).

הנה, מעמוד הפליקר של שחר, צילומים מהשטח:

דני הוליווד רחוב ביאליק

וזה פרט שהגדלתי מהצילום הזה.

דני הוליווד

===========

בניסיונותיי לקדם את אתריי ברחבי הסייברספייס אני משתמש באחרונה לא מעט בשירותיו המצוינים של האתר stumbleupon.com. הטריק הוא כזה: אתם נרשמים לאתר, מורידים ממנו תוסף קטן וחמוד לדפדפן (או מצרפים את התוסף הזה לעמוד הפייסבוק שלכם), ובכל פעם שאתם נתקלים באתר מוצלח, או בפוסט מוצלח מאתר מוצלח (נאדג’ נאדג’, ווינק ווינק) אתם לוחצים על הכפתור “I Like It” שהצטרף לשורת קיצורי הדרך של הדפדפן שלכם. אם אתם הראשונים שממליצים על האתר, תתבקשו - אם תסכימו - לכתוב עליו כמה מילים. אם מישהו כבר המליץ על האתר, קולכם יתווסף למניין הממליצים. ועכשיו מגיע השוס: כפתור נוסף שצורף לכם לדפדפן הוא “Stumble”. לחיצה עליו והאתר שולח אתכם לאתר בהפתעה, על פי ההעדפות שלכם שעידכנתם בעת הרישום. כך תגיעו באופן בלתי מתוכנן לאתרים שאחרים המליצו עליהם. לכאורה כל הפסקה הנ”ל נועדה כדי לשכנע אתכם להירשם לשירות ולקדם את האתר הזה ואת האתר ההוא. אבל, למעשה, לא: הוא נועד כדי לספר שבאמצעות כפתור ה-stumble אני מגיע לאתרים מופלאים. והנפלא שבהם עד כה, אליו התגלגתי בהפתעה היום, הוא זה: aurgasm.us, בלוג MP3 נהדר שהציג בפניי כמות מרהיבה של זמרים והרכבים שמעולם לא שמעתי עליהם. כך נתקלתי היום באלבום הבכורה של האפדיס הולד, לשעבר מההרכב האיסלנדי האהוב עליי גאס-גאס. פול אייריש, גיק חובב מוזיקה מבוסטון, מחזיק את הבלוג ויש לו חיבה לפופ ענוג בעל ניחוח בינלאומי. כך, למשל, הוא מציג בפוסט האחרון שלו את קוטימן הישראלי בשני קטעים. בפוסטים קודמים הוא כבר גילה את קסם הרוק הישראלי עם הבנות נחמה ועם יעל נעים. אשכרה עונג שבת.

==========

ומהעבר האחר של העונג: חברת ההפקה הבריטית האמר (Hammer), שהתמחתה בהפקת סרטי אימה (עם או בלי וינסנט פרייס כריסטופר לי) קמה לתחייה מהקבר אחרי שנחשבה מתה קרוב לשלושים שנה. הסרט הראשון בהפקתה נקרא “Beyond the Rave”, והוא ייצא בקרוב. אבל לא בבתי הקולנוע: הסרט יוצג בפרקים שבועיים בני 20 דקות במיי-ספייס, ואחר כך יוצע למכירה בדי.וי.די. בינתיים דף המיי-ספייס של הסרט מציע רק את הטריילר. נראה צ’יזי כדבעי.





נושאים: מוזיקה, קולנוע ישראלי.
התחברו ל RSS התגובות.
אתם יכולים להשאיר תגובה, או לבצע טראקבק מהאתר שלכם.

תגובות

  1. מאת: dirkhaim

    Guys, There are a few writers on Aurgasm. Julija is responsible for all the Israeli discoveries there. Respect.

    BTW, she also writes on tinwyays

    ——-
    tinyways | photo.tinyways

  2. מאת: דרורית

    אופטופיק. ראיתי הערב את “מייקל קלייטון”.
    למתרגמת הסרט, ביי נו ווי שהמשפט
    I was riding shotgun
    מיתרגם ל
    “הייתי חבל ההצלה שלכם”.
    חוץ מזה סרט טוב ברובו. סידני פולק כל כך יהודי שכשהוא אומר באותו מונולוג niche כל מה שאני שומעת הוא knish. חוץ מזה שניים מהטריילרים של סרטי הבקרוב נראו ונשמעו לי אותו דבר איכשהו (Hitman, Jumper ) ואם אלך לראות את vantage point זה יהיה בגלל הקאסט (חיבה עזה לדניס קוויד, וסיגורני וויבר נראית זקנה שזה מפחיד). הפוסט של הבקרוב של
    Horton Hears a Who שימח אותי מאוד, בשל אהבת הד”ר, רק תוהה האם ילדי ישראל יצביעו בעד.

  3. מאת: shatzlan

    ניטפוק קטן בקשר ל-GUS GUS- מבטאים את זה גוּס גוּס (כמו ש-múm מבטאים מוּם ולא מאם, כמו שהמוכר בלייזר סנטר התעקש לומר).

  4. מאת: מונק

    דילמה.
    מצד אחד אני לא מכיר יוצר שפוי שהיה מנסה להפוך סמל תל אביבי כ”כ מובהק לכאילו בית קולנוע משנות ה70.
    מצד אחר היוצרים שמוזכרים בהקשר עם הפרוייקט.
    לך תדע

  5. מאת: מונק

    ושכחתי לומר שמאה מטר מהמקום המוזכר יש את קולנוע תל אביב שלא דורש כלום.

  6. מאת: דן

    קולנוע ת”א דורש כסאות, מסך ואולי גם פינוי של עשרות גלגלי סרטים (אם הם לא פונו במעבר של ג.ג). כל הכסאות שהיו באולם הוצאו ממנו לפני שלוש -ארבע שנים, והריפוד של כמעט כל אחד מהם נקרע ע”י סכינים. אני יודע על שני שני כסאות שניצלו ברגע האחרון.

  7. מאת: מונק

    מה זה שייך? אתה מדבר על פנים יאיר מדבר על חוץ.

  8. מאת: איתי

    איתות חשוב מגזרת הוי.או.די.
    לאחר שבמשך חודשים רבים האוזן השלישית הציעה בכל סופשבוע מבחר סרטים משמים אחד יותר מהשני, השבוע מפאקינג שום מקום הם הביאו שלוש קלאסיקות יפניות משנות השישים (כולם הוצאות קריטריון): אישה בחולות של טשיגהארה (בגירסה המלאה בת ה148 דקות), כשאישה יורדת במדרגות של מיקיו נארוסה וסוף הקיץ של אוזו.
    ראוי לכל שבח לדעתי.

  9. מאת: דרורית

    בלגן בפורום היוצרים הדוקומנטריים

  10. מאת: שחר

    זה נראה כמו סט לצילומי הטלנובלה “דני הוליווד”. מתברר שלא מדובר בכרזה של “שלאגר” של נסים דיין אלא כרזה עליה כתוב שלגר והמדובר כנראה בשנות ה-60.
    הנה תמונות:
    http://www.flickr.com/photos/73516598@N00/2113089764/

  11. מאת: שחר

    עוד על התפאורה ליד בית העירייה הישן: חבל שהפסל של נחום גוטמן משמש כבסיס לקשירת התפאורה.

  12. מאת: מונק

    חבל שעדכנת, כי ליוצרים המוזכרים בראשית היה מאוד מתאים השטות הזו, אבל ומצד אחר, טלה נבלה, כמו שזה מסתבר להיות, דווקא מתאים להגדיר את הכאילו יצירתם של הכאילו יוצרים (כולם) האלה שהזכרת לפני העדכון.

  13. מאת: ענבל קידר

    בסביבות חצות הסתירה את המזרקה עוד ויטרינה (או פסאדה של ויטרינה?) שלא ראיתי בתמונות: של חנות מזוודות בשם “גילדנסטרן” (אם זו טלנובלה, היא כנראה מהזן המיועד לאינטלקטואלים), עם הרבה תיקי נסיעות מהודרים ויפהפיים מהסוג הישן, כמעט כמו בסרט שממנו חזרתי, וסביב הכיכר חנו כבר שתי מכוניות תקופתיות (זה אכן נראה מוקדם יותר משנות השבעים - לא בדיוק המכוניות של ילדותי), ונדמה לי שבדיוק פרקו שם עוד. זה הולך ונהיה מפתה. בסוף באמת ימכרו שם שלגונים, כמו שכתוב באחד השלטים.

  14. מאת: יניב אידלשטיין

    יאיר - בעיקר בלי וינסנט פרייס.
    הוא לא עבד עם “האמר” מעולם.

    רוה ליניב: זה מה שקורה כשמבלבלים בין וינסנט פרייס לכריסטופר לי. תודה.

הוסף תגובה

*
שליחת תגובה