|
21
אוקטובר 2008 הגעתי לזה דרך “ספאוט“: זהו “אברהם לינקולן” סרט עלילתי באורך מלא שביים ד.וו גריפית ב-1930. זה סרטו הלפני אחרון של גריפית (”לידתה של אומה”, “אי סובלנות”), שנה לפני שהחליט לפרוש מעשייה קולנועית, והסרט המדבר הראשון שלו. זהו גריפית מאובן, הרבה אחרי שיאו כאחד האנשים שהמציאו כמה מהטכניקות הקולנועיות שנמצאות בשימוש עד היום. גריפית שהיה קולנוען דגול, אבל גם גזען גדול.
את לינקולן מגלם וולטר יוסטון, אבא של ג’ון וסבא של אנג’ליקה ודני. תגובותהוסף תגובה |
















ובאופן מסורתי, הסרט שעובר לכולם מתחת לרדאר, הוא הסרט שלוקח את הפרס הביתה. והנה, “שבע דקות בגן עדן” של עמרי גבעון, שפרש ברגע האחרון מתחרות האופיר האחרונה, ונראה על פניו משהו דומה ל”סוף שבוע בתל אביב” (כלומר, דיון בנאלי בסכסוך הישראלי פלסטיני), הוא גם הסרט שלקח את הפרס הראשון בתחרות הסרטים הישראלים בפסטיבל חיפה. אולי בכל זאת יש בו משהו.
והגלגול לקח את תהיעודי (הרגע חזרתי מטקס משמים ומועט משתתפים, מאוכזב מעט אבל לא ממש)