בשורה א’:

“ויקי כריסטינה ברצלונה” של וודי אלן יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה ב-14 באוקטובר. הפסטיבל יימשך עד 21 באוקטובר ויוצגו בו כמה מהסרטים הכי מדוברים השנה מפסטיבל קאן: “הכיתה” בבימוי לוראן קאנטה, זוכה פרס דקל הזהב; “גומורה” בבימוי מתיאו גארונה, זוכה הפרס הגדול של חבר השופטים; “שלושת הקופים” בבימוי נורי בילגה ג’יילן, זוכה פרס הבמוי; ו”דלתה”, בבימוי קורנל מודרושו זוכה פרס פיפרסקי.

בשורה ב’:

להמשך קריאה »

אני עוד לא יודע אילו סרטים יוקרנו בפסטיבל חיפה, אבל אלה הסרט שיוצגו בעותקי 35 מ”מ באותו שבוע - חול המועד סוכות - בפסטיבל אייקון בסינמטק תל אביב. יוקרנו סרטים נוספים בעותקי וידיאו/די.וי.די ואותם אני לא מזכיר, כי די.וי.די אני יכול לראות בבית. אבל 14 סרטי מד”ב, אימה ופנזטיה, רובם די חדשים, בעותקי פילם? אני מתחיל לתהות האם לא יהיה עדיף להישאר השנה בתל אביב במקום לנסוע לחיפה. או במילים אחרות: אני מקווה שלחיפה תהיה תוכנייה שתיתן להם פייט הולם.
מספרים לי שסרט הפתיחה של אייקון כמעט והיה “הלבוי 2 “, אבל זה בוטל בינתיים ומחפשים תחליף. אני מהמר על “City of Ember”, שנראה לי ה”אבק כוכבים” של השנה (”אבק כוכבים” היה סרט הפתיחה של אייקון לפני שנה).
הנה הסרטים שיוקרנו בפילם:

The Last Mimzy, של רוברו שיי (מפיק ומוגול בדך כלל)
Youth without Youth , של פרנסיס פורד קופולה
The Mist של פרנק דרבונט
Dante 01, סרט הבכורה כסולן של מארק קארו, אורח הפסטיבל
Appleseed: Ex Machina
Peur(s) du noir
The Orphanage, סרט האימה הספרדי הכה מדובר מלפני שנה בהפקץ גיירמו דל טורו
[Rec] , סרט האימה הספרדי הקצת פחות מדובר מלפני שנה
Before the Fall, עוד סרט אימה ספרדי. מעניין יהיה שם.
Raumpatrouille Orion - Rücksturz ins Kino
D-War, סרט דרקונים קוריאני/אמריקאי
Test Pilota Pirxa, עיבוד פולני משנות השבעים לספר של סטניסלב לם

להמשך קריאה »

מה קורה? איפה כולם? פסטיבל ונציה בצד אחד, פסטיבל טלורייד בצד השני, ובשלב הזה כבר היינו אמורים להתחיל לקרוא עשרות דיווחים ופוסטים על הסרטים המסקרנים של הסתיו ומי מהם הוא נפילה מאכזבת והאם מסתתרת הפתעה מלהיבה אי שם. כולם תוהים האם טלורייד מסתיר בין סרטיו את ה”ג’ונו” הבא - שם התחיל הבאז הגדול שלו לפני שנה, בשעה שהמארגנים מרגיעים ואומרים שלהבדיל משנה שעברה זו שנה לא כל כך טובה לקולנוע האמריקאי.
ובוונציה: הביקורות הראשונות על “לקרוא ולשרוף” של האחים כהן היו מאוכזבות, ואז הגיעו הביקורות היותר אוהדות (דיוויד האדסון מרכז אותן). ובעמוד הביקורות מוונציה של “וראייטי” מסרבים להתלהב מטאקשי קיטאנו, גיירמו אריאגה או אבי מוגרבי. רק עבאס קיארוסטמי מקבל אהבה.

============

להמשך קריאה »

“היי ג’וד” מתוך ההופעה מול 270,000 איש בקוויבק לפני חודש וחצי:

מהיום ועד טקס פרסי אופיר שיתקיים ב-25.9, אעלה מדי שבת (ובימים שלפני הטקס עצמו, מדי יום), את הטקסט המקדים לטקס שכתבתי בכל שנה מאז שנת 2000. זו גם דרך טובה לראות איך התפתח הקולנוע הישראלי בשמונה השנים האחרונות, וגם כדי להראות איך, לעומת הזינוקים במעמדו ובאיכותו של הקולנוע הישראלי, עד כמה מעט התפתחו פרסי האקדמיה, שהיו ונותרו המופע הקולנועי הכי מבורדק בעיר.

הנה הקטע הראשון (תזכורת: השם “פרס אופיר” הומצא רק ב-2004). בשבת הבאה: שנת 2001

פורסם ב”העיר”, 9.11.2000

להמשך קריאה »

שני דואטים מתחילת שנות השמונים:

1. עם סטיבי וונדר

2. עם מייקל ג’קסון

להמשך קריאה »

יש עדכון.

לידיעת מיקי רוזנטל: מיום שני, 1.9.2008, ועד יום אחרי הבחירות לנשיאות האמריקאית בנובמבר, הסרט התיעודי המשובח של צ’רלס פרגוסון “אין לזה סוף”, על הברדק האמריקאי בעירק, יהיה זמין לצפייה בחינם ביו-טיוב (כאן). פרגוסון מוכן לוותר על הכנסות ותמלוגים מסרטו, כי הוא רוצה שסרטו יהיה נגיש, זמין וחופשילכל אמריקאי שרוצה לראות אותו, לפני שהוא הולך לקלפי לבחור בין הרפובליקנים והדמוקרטים.
מיקי רוזנטל יציג מאותו יום ממש את סרטו “שיטת השקשוקה” בסינמטק תל אביב, אחרי שגם יס וגם ערוץ 1 ויתרו על הקרנתו, בעקבות חשש מתביעה של סמי עופר, שהסרט עוסק בעסקיו ובקשריו. אבל מה יהא על הסרט אחר כך? האם יהיה לרוזנטל חשוב יותר לנסות להחזיר את ההשקעה המאסיבית שלו בסרט על ידי מכירתו, או שיעדיף להוציא אותו להפצה חינם באינטרנט. לא שאני רואה סיכוי שרוזנטל אי פעם יראה הכנסות מהסרט הזה, והרעיון לעשות רווח מסרט שעוסק בהון ושלטון נראה אפעס פרדוקסלי. אז אולי הפצה חינמית באינטרנט עדיפה כאן. כסף לא יהיה, אבל נדמה לי שהאינטגריטי של לוחם הצדק שמוכן להפיץ את האמונה והאמת שלו לכל עבר, ולזרוק לעזאזל את האחריות הפיננסית, זו שמבדילה בין הרוזנטלים והעופרים, ואולי מתוך הבנה - ספיריטואלית, או סתם תחושת צדק - שדווקא מעשה כזה יביא בסופו של דבר לפרנסה עתידית בשפע, בפרויקטים עתידים.

גיורא יהלום, מנהל הפקות המקור של יס, מוסיף: “עלי להעמיד אותך על טעות בעניין “שיטת השקשוקה” שנראה כי הולכת ותופסת תאוצה ומאמינים. יס לא ויתרה על הסרט בגלל לחצים מטעמם של האחים עופר אלא מפני שמיקי לא היה מוכן לתקן מספר סצינות מהסרט שעליהן (ועליו) היינו מתקשים להגן עליהן בבית המשפט. לא נערך בינינו לבין האחים עופר או עורך דינם שום דיון ולא הופעלו שום לחצים שלהם נדרשנו להכנע. מיקי בחר שלא להוריד את הסצינות ואנחנו בחרנו לוותר על הסרט. זה הכל. אגב, בניגוד למה שמאפשר לנו החוזה עימו, החלטנו להשאיר בידיו את הסכום הניכר שתרמנו להפקת הסרט בכדי להתחשב במצבו הקשה (זה אגב עניין שהוא אינו מזכיר). אני נורא מעריך את מיקי ופועלו אבל חייבים לבדוק עובדות שכאלו לפני שמפרסמים אותן, רק מפני שזה מה שמיקי אומר”.

להמשך קריאה »

מתוך ההופעה בקייב מלפני חודשיים: “ג’ט”.

הפוסט מוקדש, מן הסתם, לירון לונדון, נורית הירש וליאור ייני (”בשיער פרוע/שפרע הרוח/אני סרוח לי כמו לטאה/כמו דולפין אשר נפלט/מעמקי מפרץ אילת”).

=======

להמשך קריאה »

הגעתי אתמול להקרנה של “מותה של רקדנית דיסקו” בחדרי ההקרנה של האוזן השלישית ובצירוף מקרים מוחלט באותה שעה בחדר ההקרנות הסמוך היתה הקרנה פרטית לגרסת הראף-קאט של “סיפור גדול” של ארז תדמור ושרון מימון. חשבתי בתחילה לוותר על ההקרנה שלי ולהסתנן לשלהם, אבל ויתרתי. אז מי היה שם? אנא דיווחים והדלפות.