עדכון: נכון לאתמול, “בופור” מכר 270,856 כרטיסים בשבעה שבועות.

קראתי לאחור את שלל התגובות מיום העצמאות ונתקלתי בדיון שהתנהל ושהחמצתי סביב השאלה מהו הסרט הישראלי הקופתי בכל הזמנים. כמה מגיבים זרקו מיני מספרים, חלקם מדויקים, חלקם מופרכים. אז בואו נעשה קצת סדר.
על פי נתונים שפירסם בסוף שנות השבעים מרכז הסרט הישראלי במשרד המסחר והתעשייה (ותודה למאיר שניצר שעזר לי לאמת את הנתונים שהיו בידי) אלה הסרטים הישראליים שמכרו הכי הרבה כרטיסים בארץ:

“אסקימו לימון”: 1,350,000
“קזבלן”: 1,203,000
“סאלח שבתי”: 1,200,000
“שני קונילמל”: 900,000
“לופו”: 865,000
“כץ וקרסו”: 865,000
“מבצע יונתן”: 812,000

להמשך קריאה »

אם אתם מנויים של יס, אל תחמיצו את השידורים החוזרים היום של “חמש המכשלות”, היצירה הקולנועית הכי מבריקה שלארס פון טרייר היה מעורב בה מאז “רכבות לילה”. במסווה של סרט תיעודי זהו למעשה אקספרימנט נפלא בפורמליזם קולנועי ודו קרב של מוחות בין שני קולנוענים מבריקים.
בסוף השבוע המוקדש לפון טרייר בערוץ יס 3 חסרים כל הסרטים הראויים שפון טרייר היה מעורב בהם (חוץ מ”רכבות לילה”) אבל הסרט חשף בפני את “אקדח יקר שלי”, סרט משונה מאוד שביים תומס וינטרברג (”החגיגה”) על פי תסריט של המנטור שלו. הסרט נראה כמו ספין-אוף לטרילוגיה האמריקאית של פון טרייר. כמו תסריט שהיה אמור להיות המשך ל”דוגוויל” ו”מנדרליי” אבל נזנח. וכמו בסרטיו הקודמים, פון טרייר מוותר על דרמה אמינה לטובת מסר חשוף: האמריקאים האידיוטים מאוהבים באקדחים שלהם, וזו הסיבה שהאומה הזאת כה שטופת אלימות. העניין הוא שהרעיון הבנאלי הזה והתסריט המשונה מייצרים, בסופו של דבר, סרט שדי קשה להתיק את העיניים ממנו. הוא נמאס עלי מהר מאוד, אבל הייתי חייב לראות לאן הסרט הזה הולך. וחוץ מזה, כמות הציטוטים שיש בו לקובריק הפכה אותו גם לשעשועון צפייה סביר.

כמה דיווחים ששווה לקרוא:

להמשך קריאה »

דיוויד מאמט ביים שתי פרסומות חדשות לפורד. הנה הן (אם כי הדרך היותר משעשעת היתה לשים את הפרסומות ולבקש מכם לנחש מי ביים אותן):

1. Quicker than a BMW

2. Quieter than a Lexus

כמה הודעות ממזכירות הבלוג לפני הכל:

- התוכנית האסיאתית במוזיאון תל אביב תימשך עד ה-9 במאי (ב-10 במאי יעלה שם הסרט הצרפתי הדי מקסים “אל תדאגו, אני בסדר”), כך שמי שעדיין מתכנן לראות את אחד הסרטים במוזיאון אל תשכחו את הקופון שאירגנו לכם כאן בפסח ועדיין תקף, בו תוכלו לקנות כרטיס שני בחצי מחיר.

- לפני כשבועיים הוספתי בטור הצד משמאל מודעה קטנה המפנה למארז הדי.וי.די של “יומן”. כמו עם קופון הסרטים האסיאתיים גם מדובר במין פרסום פרו-בונו להפנות את תשומת לבכם לדברים שאני חושב שהם מעולים, וממילא אינם מסחריים מדי. אבל שימו לב, אגלה לכם סוד קטן. המחיר של מארז פרלוב בחנות “האוזן השלישית” הוא 350 שקל, ואני מודה שזה לא סכום פעוט. אפילו אני נרתעתי ממנו בתחילה. אבל אם תקנו את אותו מארז און-ליין דרך אינדיק, החנות המקוונת של “האוזן”, הוא יעלה לכם רק 300 שקל.

להמשך קריאה »

הקרנת העיתונאים ל”ספיידרמן 3″ הסתיימה בחצות ורבע ומיד התחילו להגיע הסמ”סים והטוקבקים. ואני חייב לציין בהפתעה שהתגובות די פנומנליות.

סמסים (אני כמובן שומר על אנונימיות המגיבים, שלא רוצים לסכן הזמנות עתידיות):

א’:
“בכלליות, אחלה סרט. הכי מפוקס מבין השלושה. קצת מרחק גדול מדי בין אקשן לאקשן”.

להמשך קריאה »

יעל שוב מ”טיים אאוט” שלחה גם היא אימייל לניקי פינק. בראבו, יעל. זה כבר פוסט שני של פינק, הילדה הרעה של הבלוגרים ההוליוודיים, בנושא. (זה הראשון). פבלו אוטין ואהרון קשלס, הגיע תורכם לשלוח מייל. רותם דנון וישי קיצ’לס, אתם אחר כך.

ארבע הערות ספיידרמניות:

1. נראה לי שארים טלפון לעידן וילנצ’יק ונלך הערב לטיול על שפת הים בו נוכל לייבב בצוותא על כך שכל המבקרים המניאקים הולכים הערב ל”ספיידרמן 3″ ביס פלאנט ורק אותנו לא הזמינו.

2. אהיה סקרן לראות האם כל אנשי התקשורת שיגיעו הערב להקרנה יצליחו לעמוד בקיום האמברגו שמכתיבים מפיצי הסרט.

להמשך קריאה »

פסטיבל הקולנוע הצרפתי ייפתח ביום שלישי ומארגניו פנו לכמה קולנוענים ישראליים ושאלו אותם מה הסרט הצרפתי שהם הכי אוהבים. הסרט שזכה בהכי הרבה קולות הוא “הנידון למוות ברח” של רובר ברסון והוא יוקרן תחת הכותרת “בחירת הבמאים” במהלך הפסטיבל.
בפסטיבל בשנה שעברה התקיים משאל דומה בקרב מבקרי קולנוע. הסרט שזכה במירב הקולות היה “חוקי המשחק” של ז’אן רנואר. אז הבטיחו מארגני הפסטיבל שהסרט יוקרן בעותק פילם משופץ. נלהב לראותו לראשונה בפילם הגעתי לסינמטק רק כדי לגלות שהסרט מוקרן מדי.וי.די. האיכות היתה מחפירה. השנה שאלתי את יחצנית האירוע האם יוקרן “הנידון למוות ברח” בפילם או מדי.וי.די. היא בדקה, ובדקה שנית, וסיפרתי לה את הסיפור מהשנה שעברה, והיא אימתה פעם נוספת וענתה בנחרצות: בפילם.
הנה רשימת הבמאים שהשתתפו במשאל והסרטים שהם בחרו. מצא חן בעיני שדובר קוסאשווילי ורם לוי בחרו באותו סרט של טריפו.

אופק דוד – הנידון למוות ברח
אבו וואיל תאופיק – 400 המלקות
בת אדם מיכל - ילדי גן העדן
גולדווסר ינקול - לילה אמריקאי
גראד צחי – לפתע ביום ראשון
גרין איתן – הנידון למות ברח
גולן מנחם – ילדי גן העדן
דר גידי – פרובידנס
דוידוף עודד – הכחול הגדול
הגר דליה – הנדון למוות ברח
הספרי שמואל – אמלי
הוכנר יאיר - לחיות את חייה(*)
חלפון אייל – על אהבה וטעמים אחרים
ידעיה קרן – רוקמת התחרה
כנות שי – עד כלות הנשימה
לוי רם – ילד פרא
לרנר דני - הנידון למוות ברח
מדמוני יוסי - הנידון למות ברח
מזרחי משה – חוקי המשחק
נאמן ג’אד - ז’יל וג’ים
נשר אבי - המעגל האדום
סידר יוסף – לב בחורף
ענר איתן - פיירו המשוגע
קוסשבילי דובר – ילד פרא
קידר נורית – לילה וערפל
ריקליס דינה – המולה וזעם
רוזנבאום מארק – עד כלות הנשימה

להמשך קריאה »

הנה הביקורות שלי, מגיליון “פנאי פלוס” שיצא היום, ל”שמש” של דני בויל ול”דרך אדומה” של אנדריאה ארנולד.
אכן, אמש בסינמטק ראיתי את “שמש” בפעם השנייה. הוא פחות מלהיב בצפייה שניה. אכן, “דרך אדומה” הוא סרט מהסוג שאני לא מחבב בדרך כלל, הוא מחוספס מדי לטעמי, אבל הוא ברובו עשוי כל כך טוב שהתקשיתי לעמוד בפניו. אבל הסוף שלו די קילקל.

ומי שעוד לא ראה את “צרעה”, הסרט הקצר של אנדריאה ארנולד עליו היא זכתה באוסקר, הנה הלינק אליו.

להמשך קריאה »

ניקי פינק מדווחת מהשוחות במזרח התיכון: מבקרי הקולנוע הישראלים מוחרמים מההקרנות המוקדמות של “ספיידרמן 3″ (סוני), “עדות שבורה” (ניו ליין) ו”Death Proof” (וויינסטין). בלוגר ישראלי מסוים - מעניין מי? - תוהה אצלה האם האולפנים ההוליוודיים המיוצגים על ידי המפיצים המחרימים יודעים על כך. פינק, מצידה, שואלת בדאגה: האם מה שקורה בישראל הוא רק רמז למה שיקרה בקרוב גם באמריקה בקשר בין אולפנים ומבקרים? בשבועיים האחרונים שלחתי מיילים בנושא לאנשי סוני, מארוול, וויינסטין וניו ליין. קיבלתי בינתיים תשובה מגלן באסנר ומייקל רוטשטיין מוויינסטין, שלא ממש ידעו על מה אני מדבר והבטיחו לבדוק עם פורום פילם. לא הגיעה תשובה נוספת מאז. עכשיו פינק מחכה לתגובות שלה.
עדכון: כנראה פינק קיבלה תגובה או שתיים בינתיים כי היא הוסיפה את השורה הבאה לפוסט שלה: Some studios are telling me Raveh is just a troublemaker. אני?! טראבל-מייקר? זה מה שחושבים עלי בהוליווד? אני מניח שפורום ומטלון הצליחו לגרום לבוסים שלהם בהוליווד לחשוב שאני סתם נודניק ממורמר. אללי, הפכתי לטרול.

=========

להמשך קריאה »