שבע שנים ל-11 בספטמבר 2001. עדיין מהרגעים הוויזואליים המדהימים, מבהילים, מאיימים, בלתי נתפסים בתולדות עידן תקשורת ההמונים.

========

בשעה ששני סרטי אנימציה ישראליים מוצגים בטורונטו (”ואלס עם בשיר”, “9.99 “) מתברר שישראל היא כעת סופית מעצמת עפרונות. רותו מודן הולכת ותופסת את מקומו של אתגר קרת כסופרת/יוצרת הישראלית הכי מוכרת באמריקה. אחרי ש”קרוב רחוק” של מודן (”Exit Wounds” באנגלית) זכה בפרס אייזנר - הפוליצר של הקומיקס/רומן גרפי - מקדיש “ניו יורק מגזין” למודן עשרה עמודים בהם הם מפרסמים סיפור קומיקס שלם שלה, “ג’מילתי” (שיצא בעברית כבר לפני כמה שנים והחודש יראה אור באסופת סיפורי-קומיקס של מודן באנגלית). הוא נמצא כולו באתר של המגזין, ומתחיל במדידת שמלת חתונה וממשיך בפיגוע התאבדות בקפה נואר - לכו תסבירו לאנשי “ניו יורק מגזין” שקפה נואר זה לא סתם שם ספרותי מתחכם אלא סוג של מוסד תל אביבי.

בונוס: רותי דירקטור, בבלוגה החדש והמשובח, על “קרוב רחוק”.

להמשך קריאה »

מתוך “המופע למען ניו יורק” לזכר פיגועי הטרור במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001, פול מקרטני עם “אתמול” ו”Let it Be”, עם עזרה ווקלית מצד שריל קרואו, רוג’ר דלטרי ג’ון בון ג’ובי וסולו גיטרה של אריק קלפטון.

שתי תזכורות:

1. בגלל קריסת ספק הניוזלטר הקודם כל 800 האיש שקיבלו כל בוקר את תמצית כותרות האתמול לתיבת הדואר צריכים להירשם מחדש. תיבת הכנסת כתובת המייל נמצאת בטור הצד משמאל.

2. אני מפציץ היום. אבל זה לא אומר שבארבעת ימי החג יהיה כאן שומם. הו לא. מחר יהיה כאן מצחיק מאוד. מחרתיים: המצעד השנתי. ובשישי-שבת: “ביקור התזמורת”, “מלך של קבצנים” וניל גיימן.

ורגע לפני שיום השנה השישי לאירועי 9/11 מגיע לסיומו הנה הקטע שכתבתי עליו לגיליון “פנאי פלוס” שיצא אתמול.

להמשך קריאה »

מיוחד ל-9/11

הרהור לשוני: איך אתם מעדיפים את הניין-אילבן שלכם? בעברית, בה כותבים קודם את היום ואז את החודש, או באנגלית? האם כשאתם רואים את הצירוף 9.11 אתם חושבים על אסון התאומים או על התשעה בנובמבר משירו של דיוויד ברוזה “סיגליות”?
אני, בכותרת הפוסטים, התייחסתי ל-9.11 כאל מותג גרפי, המנותק מהתאריך העברי ומתייחס לאירוע אמריקאי בעל נוכחות גלובלית, אבל הצוות הלשוני התומך בי התריע על שיבוש.
לכן, אני שואל את קהל הקוראים: כשאתם רואים את הצירוף השגוי מבחינה עברית 9.11 האם האסוציאציה שלכם היא “שגיאה!” או “קרסו מגדלי התאומים!”?

הסרט “קליק”, אחד הסרטים הנבונים המוצגים כרגע (בלי לזכות להערכה ראויה), מסתיים אי שם בעתיד. הדמות שמגלם אדם סנדלר, איפשהו בין גיל 50 ל-60, מוצאת את עצמה בחתונת הבן.
בתחילת הסצינה, כדי למקם אותנו בעתיד, מוצג שוט לילי של הסקייליין המנהטני. שם ניצבים להם שני מגדלי תאומים חדשים, עם אותו חצי פיתול שהאדריכל דניאל ליבסקינד פינטז עליו בהצעתו לעיריית ניו יורק.

להמשך קריאה »

9/11 שנה אחרי. דיווח מניו יורק

פורסם ב”העיר”, ספטמבר 2002

למרבה ההפתעה – או החרדה – כלל לא שמים לב שמגדלי התאומים אינם. אולי כי תמיד הם היו קצת חריגים בקו הרקיע הניו יורקי, ואולי כי קשה לשים לב לדברים בהיעדרם, אבל בנסיעה מנמל התעופה ג’יי.אף.קיי לכיוון מנהטן, קו הרקיע נראה מרשים כהרגלו. גם מהצד השני של העיר – בעליה ממנהרת לינקולן לתוך ניו ג’רזי, מנהטן נראית חגיגית ומרהיבה כתמיד. האמפייר סטייט בילדינג ומגדל קרייזלר עדיין שם, נדמה שהתאומים מעולם לא היו שם. את העובדה שביום בהיר את מגדלי התאומים אפשר היה לראות כבר מנמל התעופה עצמו, קל לשכוח.

להמשך קריאה »