|
15
מרץ 2010
הלו הלו, מה קורה פה?! גם ב”הארץ” וגם באתרי אינטרנט בגרסת הפלאש, צצו אתמול והיום מודעות ל”סופר הצללים” של רומן פולנסקי. ומה אני רואה? שיש כבר כמה וכמה מבקרים שהעטירו על הסרט הזה כמה וכמה כוכבים. רק, אני תוהה, איפה פורסמו הביקורות לסרט הזה שכבר אפשר לשלוף מהם כוכבים? לא מצאתי כאלה, אם היו אנא הפנו את תשומת ליבי.
14
מרץ 2010 לפני ארבע שנים וחצי שתי בחורות מרמלה, ליטל מייזל ועדי פרימרמן (אק”א טאשה ודישקה), לקחו את “היי” של הפיקסיז ובמשך לילה ומשהו צילמו את עצמן רוקדות, שרות ומשתוללות לצליליו בחדר השינה של מייזל. הן ערכו את הקליפ בזריזות והעלו לאינטרנט. כמה חודשים אחר כך הקליפ הפך פתאום להצלחה וכיכב בראש מצעדי הצפייה של יו-טיוב. עד כדי כך שכשקווין סמית רצה להשתמש באינטרנט כדי לקדם את “מוכרים בלבד 2 “, הוא עשה להן הומאז’. מפה לשם צפו בקליפ הזה כבר כ-30 מיליון צופים, וגם אני הפכתי למעריץ.
13
מרץ 2010 שיעור בענווה ובציפיות זומן לי השבוע. את “מבט מגן עדן”, על פי סגנונו ונושאיו ויוצרו, הייתי אמור להעריץ. את “השליח”, הריאליסטי, המחוספס, מוכה היגון המציאותי ולא הפנטסטי, הייתי אמור לשנוא. אבל יצא ההפך.
12
מרץ 2010
11
מרץ 2010 ידוע שכדי לעשות פילם נואר מיסתורי ורב תהפוכות צריך לילה/חושך וגשם. אבל מתברר שצריך דבר מה נוסף: מגדלור. אני יכול להיזכר בכל מיני מגדלורים מסרטים בתקופות שונות: “משולש מסוכן” עם רית’רד גיר, קים בייסינגר ואומה תורמן הוא סרט עם מגדלור שאני מחבב. וגם “שנים של אירוסין” של ז’אן-פייר ז’ונה. אבל פתאום בבת אחת נשטפים אל חופינו לא פחות משלושה סרטים של אוטרים שלמגדלור יש בהם תפקיד משמעותי: “שאטר איילנד” של מרטין סקורסזי, “מבט מגן עדן” של פיטר ג’קסון ו”סופר הצללים” של רומן פולנסקי (שיעלה בשבוע הבא). הנה המגדלורים:
11
מרץ 2010 כידוע, אני לא משתגע על אירועי הקולנוע הלאומיים שמציפים את תוכניות הסינמטקים בארץ. נספחי התרבות של מדינות שמחפשות קצת יחסי ציבור נותנים לסינמטקים בחינם חבילות סרטים. לסינמטקים זה נהדר, כי זה ממלא להם את תוכניית החודש בלי כסף, לשגרירויות זה נהדר, כי הם יכולים לצלם תמונות מערב ההשקה ולשלוח לתקשורת בבית דיווח איך הם עושים נסים ונפלאות למען המדינה ברחבי העולם. אבל קהל שוחרי הקולנוע, מה הוא מקבל מזה? צריך להודות, פה ושם בוודאי יש סרטים טובים באירועים האלה. אבל התחושה שלי היא לא פעם ש”שבוע קולנוע קזחי” (החליפו “קזחי” בכל מדינה אחרת שלא ממש ידעתם שיש להם תעשיית קולנוע פעילה) הוא שם קוד לחבילת סרטים שמגיעה מהשגרירות as-is, ללא תהליך של אצירה וסינון, ושממילא הסרטים שמשרדי החוץ של המדינות האלה מסוגלים להציג הם לא בהכרח מיטב התוצרת של המדינה באותה תקופה (הסרטים המדוברים והפופולריים לעיתים כבולים בחוזי הפצה עם מפיצים בינלאומיים, או עם פסטיבלים אחרים, והם לא משתתפים בסיבובי ההקרנות הבינלאומיות של השגרירויות. רואים את זה, אגב, גם באירועים דומים שמארגנים שגרירים ישראלים בעולם עם קולנוע ישראלי).
10
מרץ 2010 הו הו, איזו בשורה נפלאה. שמעתי על זה שמועה לפני כמה שבועות, אבל עכשיו הגיע הקומוניקט הרשמי: המלחין פיליפ סארד (”טס”, “הדייר”, ושלל סרטי קלוד סוטה) ילחין את סרטו החדש של אבי נשר. ואגב כך אני מגלה ששם סרטו של נשר שונה שוב והוא נקרא כעת “פעם הייתי” (הרבה יותר טוב מ”שיעור באהבה”, שהיה שמו של הסרט בעת הצילומים, או “גמדים”, שהיה שם הסרט בזמן הכתיבה. סרטיו של נשר תמיד עוברים שינויי שם בשלבי העבודה השונים עד שהם מתייצבים על השמות הסופיים. “סוף העולם שמאלה” נקרא בתחילה “העולם הזה” ואז “סוף העולם”. “הסודות” נקרא בתחילה “אמת”).
10
מרץ 2010 צרות צרורות ב”וראייטי”. העיתון, שהעביר החודש את רוב אתר האינטרנט שלו מאחורי חומת תשלום, פיטר שלשום את שני מבקרי הקולנוע הבכירים שלו, טוד מקארתי ודרק אלי (מקארתי, שכותב ב”וראייטי” מאז 1979, קטל את “מטען הכאב”, שזכה לילה לפני כן באוסקר). ולמחרת הם נתבעו על ידי חברת הפקה שטוענת ביקורת קטלנית בעיתון הרסה להם קמפיין פרסומי. התביעה הזאת מסקרנת אותי, כי תוצאותיה ישפיעו על מידת ההפרדה שבין מחלקת הפרסום ובין המערכת בעיתונים. חברת ההפקה טוענת שהיא סגרה דיל פרסומי עם “וראייטי” לקנות מודעות ושלל שת”פים של קידום מכירות לסרט העצמאי “צלב הברזל” (שהיה סרטו האחרון של רוי שיידר לפני שמת). נציגי המכירות של “וראייטי” הבטיחו למפיקים שקמפיין בעיתון יעזור להם להשיג לסרט הפצה וישים אותם על הכוונת בפרוס עונת האוסקרים. אלא שכמה שבועות אחרי תחילת הקמפין פורסמה בתוך הצד המערכתי של העיתון ביקורת קטלנית על הסרט, והמפיקים טוענים שהיא הרגה להם כל סיכוי להשיג מפיץ לסרטם. האם בזאת יקבע שמחלקה מסחרית צריכה להיות אחראית על התוכן המערכתי. או שמפיקי הסרט ילמדו בבית המשפט שבפרסום אפשר לשלוט באמצעות כסף, אבל שאי אפשר לקנות באמצעות כספי מודעות ביקורת טובה, או אפילו השתקת ביקורת.
09
מרץ 2010
The grabbing hands grab all they can
|
בדרך לחתונה עוצרים בווגאס
