קוּ-דֶה-טָה באיגוד האינטרנט - עכשיו!

בעקבות כתבה (ופוסטים עוקבים) של רועי שלומי ב-ynet על המסתורין מאחורי התקציב וההתנהלות של איגוד האינטרנט, הצטרפו לאחרונה מספר פעילי רשת מוכרים לאיגוד, במטרה להביא לשינוי מבפנים. גם אני הצטרפתי השבוע.

אני חושב שזה היה במרפסת של תנועת תפנית, מיסודו של ניב ליליאן, כשהרעיון עלה בפעם הראשונה. זה היה בעיצומו של המאבק בחוק הצנזורה, מאבק שמרבית הפעילים שהיו מעורבים בו - באופן לא ממש מפתיע - תמכו אחר כך בדב חנין לראשות עיריית תל אביב-יפו, ומתגייסים עכשיו בעשרותיהם הבודדות לאיגוד האינטרנט. עמדתי שם עם יונתן קלינגר ואווררנו בקול רם את התסכול שלנו מהתנהלות איגוד האינטרנט למאבק. תוך כדי דיון בשיטות ההמרצה האפשריות לאנשי האיגוד (פלפל, תחיבה, אתם מכירים את התרגיל, לפחות מבחינה פתגמית) התברר לנו שזה לא צריך להיות כזה סיפור להצטרף בהמונים יחסיים לאיגוד כדי להזיז בו עניינים.

בשיא הפינטוז נדברנו על איך, מייד אחרי שניפטר מחוק הצנזורה, נשלח את בכירי האיגוד דהיום למשמרות התקנת ראוטרים במצפה רמון. באותו זמן נשתלט על קומת המשרדים במגדל הגבוה במזרח התיכון, נו, ההוא בצומת עלית, וכמו כל מהפכן טוב נסתאב כדבעי ברגע שנשב לברזי השמנת. קלינגר, נגיד, ייתן יעוץ משפטי בשכר סמלי של 5 שקלים בכל פעם שמישהו ירשום דומיין. אל תהיו קטנוניים, אל תשאלו איזה ייעוץ. אני אקבל תואר בריגדיר ואכהן כשגרירו המיוחד של האיגוד לקהיליה האירופית. החיים יפים. רק נגמור כבר את חוק הצנזורה הזה.

האם צריך להזכיר לקוראים הכבודים של הבלוג שלאחרונה נקבר סוף סוף חוק הצנזורה? ואת החפיפה בין מתכנני הביזה על הגג ההוא בקרליבך, לבין דמויות מפתח בקהיליה שנרשמו לאיגוד במספרים מרשימים (לדעתי, לפחות שתי ספרות)? אל תגידו שלא הזהרנו.

נ.ב. על טוקבק חיובי תקבלו הנחה ברישום הדומיין. תגידו לרימון במחסן שאני שלחתי אתכם.

באותם ימים בהם עסקנו במאבק בחוק הצנזורה כצ’ה ופידל בהרי סנטה קלרה, התקיים הכנס השנתי של איגוד האינטרנט. כתבתי עליו לכלכליסט:

“הכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי ידוע בשני דברים עיקריים: התיקים המצויינים שמחולקים בו (זה שחולק לפני 7 שנים עדיין משמש רבים מוותיקי האינטרנט), וזה שהוא משעמם פחד. כמעט ולא תראו ג’ינסים, או סטארטאפיסטים, או דוברים חדשים. “כנס של דודות” הגדיר מישהו מהענף את שלל עובדי חברות הביטוח, הבנקים והרשויות המקומיות שבאו על חשבון העבודה כדי לשמוע את עו”ד אליעד שרגא מדבר על הכל חוץ מאשר האינטרנט.

לא בזכות המתנות, הדוברים בפאנלים והמינגלינג בין האולמות ייזכר הכנס השנה בהיסטוריית הרשת, אלא בשל מה שלא היה בו. לראשונה מזה שנים מצא איגוד האינטרנט הצדקה אמיתית לקיומו – אבל החליט, במסורת פולנית של “לא נעים”, להחליק אותה בכמה דקות מתוך הנאום הארוך מדי של נשיאו, רימון לוי, במושב הפתיחה.

ביוזמת ש”ס האוחזת היטב בקדימה אווררה לאחרונה הצעת חוק ישנה של ח”כ יחיאל חזן (”המוח במחסן”), שאמורה להגן על ילדינו הרכים באינטרנט. ההצעה לא תגן על ולו על עולל עברי אחד, אבל תהווה סיכון בטחוני-טכנולוגי מהמעלה הראשונה ומשטרת מחשבות מהסוג שלא תמצאו אפילו באירן. ההצעה עברה קריאה טרומית, את ועדת הכלכלה והיא אמורה לעלות – ולעבור – בקריאה ראשונה בימים אלו. אומת ההיי-טק העברית עתידה להצטרף לסוריה, בורמה ותימן.

איגוד האינטרנט הישראלי הוא שנושא את דגל המאבק בחוק. בעזרת ניירות עמדה מפורטים, הפעלה של לוביסטים ומציאת פתרונות אלטרנטיביים שיגנו על מי שזקוק לכך בלי להעביר את כל החופש והפתיחות שבאינטרנט דרך חומת האש של ש”ס. לפתע פתאום גורל חופש הביטוי, הדיבור והמחשבה בישראל נתון בידי הדודות מאיגוד האינטרנט הישראלי.

סוף סוף אחרי תריסר שנים אפשר להבין בשביל מה צריך את האיגוד, אבל למעט נאום הפתיחה של רימון לוי – למה לא עלית לבמה עם פלסטר על הפה? – לא היתה שום התייחסות. הכרזה שתלתה בפתח אולמות הכינוס כללה סמל פאלי די בולט – אבל מה שמתלווה בדרך כלל לפאלוס לא נכח שם. שום התייחסות נוספת למאבק העקרוני על עתיד הרשת בארץ. באף פאנל לא נאמרה מילה על כך שבקרוב יהיה קשה לומר מילה ברשת, אף עלון לא חולק. וזה בכינוס השנתי של הגוף העיקרי שמופקד על שלום הרשת העברית. בתשובה לפנייתנו, הגיב האיגוד ב”אין תגובה”.

דודות.”