הערת הבהרה: הפוסט הזה נכתב, ונכתב בסגנון ובגוף שני בו הוא נכתב, כהומאז’ לסדרת פוסטים מרעננת הנושאת את הכותרת שלו (קישורים בהמשך). כנ”ל ההבהרה. יכול להיות שלא הרבה יבינו, אבל כמו שאומר שחר, כל אחד מהם יקים להקה.

***

השעה היא שמונה בבוקר, ואתה יודע בדיוק איפה אתה נמצא. אתה במיטה שלך, לידך הקטנה. הרגע היא סיימה את הבקבוק של הבוקר, והיא במצב רוח הטוב והמתוק של להתגולל בין הכריות. היא עוד לא יודעת לדבר אבל זה לא מפריע לה לקשקש אליך. אתם עושים קצת “קוקו, איפה אבא?” והיא לוחצת על האף שלך באצבע קטנה עד שתעשה “פיפ”. ואז אתה מחזיר אותה למיטה שלה לתנומת הבוקר. יש לך עכשיו שעה וחצי עד שתתעורר שוב, ואז עוד חצי שעה עד שתבוא המטפלת. למרות ששיערת שזה יהיה כך, גם אתה עצמך לא ידעת עד כמה תאהב את הרעיון שהקטנה תגדל בבית שבו אמא יוצאת בבוקר לקריירת הייטק משגשגת ואבא זה השלומפר שמסתובב בבית וכותב באינטרנט.

אתה נכנס לחדר העבודה, חושב שבאמת צריך למצוא כבר מקום אחר, בקרוב יגיע הזמן שלקטנה יהיה חדר משלה, וניגש למחשב. בתכנון: המשך המריבה עם הנודניקים של אפל שתקפו אותך בפורום. גישת המפתח: לציין כמה אתה נהנה לעבוד על המקבוק החדש, במיוחד כשמערכת ההפעלה היא חלונות 7. כבר שנים מאז שניהלת מלחמות רוויות תשוקה ולהט באינטרנט. גם זו, כנראה, תהיה בעיקר מסומנת. לא נעים להודות, כבר שנים מאז שמי שאתה רוצה שיתעניין במה שיש לך לומר באמת התעניין. כמובן, זה לא כמו התקופה האפלה של אחרי קריסת הבועה, שחופפת את האינתיפאדה השניה, כשנאלצת לעבוד בטלוויזיה ובעיתונות המודפסת, בזמן שיותר מדי תפקידים מעניינים באינטרנט הישראלי מולאו על ידי אנשים שהיו שולחים אימייל ומיד מרימים טלפון כדי לוודא שהוא הגיע.

אבל עכשיו הזמנים הם אחרים. אתה נמצא בדיוק במקום שאתה רוצה להיות בו, גם אם ההגעה אליו הייתה יותר עניין של כוחות סטיכיים ופחות של כוונת מכוון. אתה משתהה רגע וחושב אם לכתוב משהו על פוקר, או להמשיך להתעלל בילדי המק הסיסיים, ומחליט להציץ מעט בטוויטר עד שתסיים את הקפה. אלי, גיימר שנון שהשמועה אומרת שאף אחד לא ראה אותו פנים אל פנים מאז 2003, מנסה ליזום מִם חדש ומציע להפוך את דודו טופז לצ’ק נוריס הישראלי. אתה ועוד כמה מזכירים לו שכבר עשו את זה על יאיר לפיד. ואז אתה נזכר שעשית פעם צ’ק נוריס לאשר עידן.

זה לא עבד יפה, הקטע ההוא עם אשר עידן. זה היה יותר הומאז’, אבל מאז הוא דואג לשדר לך מדי כמה חודשים כמה שהוא לא סובל אותך. הערה קטנה בסטטוס הפייסבוק פה, תגובה קצרה בבלוג שם. לא נעים. ואת הכל עשית הרי כסוג של הומאז’, עם לשון בלחי, והבנה עגומה שהמציאות היא כזו שבה אף אחד לא יעשה דבר כזה חמוד עליך, אז לא תהיה לך ברירה אלא לעשות בעצמך. אתה מצייץ על זה משהו, ואז מצלם את האריזה של הדיסק של המקבוק איר, שמבקשת ממך למצוא יציאת USB פנויה, כאילו שיש יותר מאחת. אתה תוהה כמה עוד אפשר ללחוץ על הנקודה הזו, מה גם שהמחשב הזה באמת חמוד מאוד. ואז זה מתחיל.

שחר מעלה שני ציוצים ברצף. הראשון “מה שבאמת חסר לנו זה בדיחות צ’אק נוריס על גדי שמשון”, ומיד אחריו: “כשגדי שמשון נכנס לטוויטר לוויתן הכשל בורח להסתתר במעמקי הים (cc @Arspoeti)”. הוא מהנעקבים המובחרים שלך, מאז פרסם סדרה של פוסטים שהם כביכול סיפור מפתח על הנעשה באינטרנט הישראלי. אתה זוכר שכשהתחלת לקרוא את הסדרה חשבת שהגיבור היה יכול להיות אתה, לפחות פעם, עד שהתברר שאחת מדמויות המשנה, סוג של מנטור רוחני בעל תבונה ונשמה יתירה שהוא גם הבוס של הגיבור, היה יכול להתאים לך יותר. אתה רק לא בטוח אם שחר התכוון לזה כמחמאה. או אם אתה מקבל את זה ככזו.

עוברת יותר משעה, ויש כמה ציוצים חמודים. אבל משהו חסר פה. אתה כבר בחוץ, בדרך לפגישה, אבל מוציא את הבלאקברי ומשחרר ציוץ מדרבן, כולל שגיאת הכתיב שהספלר המזורגג של הבלאקברי מתעקש להוסיף למרות שניסית לחנך אותו שלא. זה לגמרי בתוך “עולם התוכן” של המם הקטן ששלושה ארבעה צייצנים מנעקביך עוסקים בו בעצלות: “חברים, הם לא תתייגו אני אסגור את טוויטר”. כאילו, עד שכבר התחלתם, לא תעשו את זה כמות שצריך?

והם עושים זאת כמות שצריך. או-הו. נמרוד אבישר מוסיף את ההאשטאג #arspoeti_facts, וכדור השלג מתגלגל בעוצמה שלא פינטזת עליה בכלל. זה מתחיל מבת הזוג וממשיך דרך חבריך, מכריך וכל מני אנשים שמעולם לא זכרת שעברו בחייך ברשת. כולם נדלקים ומעלים דאחקות משלהם. חלקן מעולות. חלקן מטומטמות. חלקן צוחקות אתך, חלקן עליך, חלקן גם מנסה להעליב. לגבי חלקן, אתה יודע לנחש את המניעים הסמויים שמאחור ורושם לעצמך הערות מנטליות לתפוס אותם בסיבוב.

וואלה, זה יותר מגניב ממה שחשבת. הצייצת משתוללת, וכל מה שהיית צריך זה לזרוק מילה פה, מילה שם, ולדאוג שמישהו ייתן את הכלי הטכני הראוי כדי שזה יתפשט. לא שונה בהרבה ממה שהיה בוואלה ונענע בזמנו, בינינו, אתה אומר לעצמך, ונשען לאחור. מישהו מאלתר במהירות בלוג בוורדפרס.קום ומכניס אליו את כל המהומה. מאות ציוצים. בואו נראה את ההמון טורח לעשות את זה למישהו (למען מישהו? נגד מישהו? מה זה משנה) אחר, אתה חושב לעצמך. אבל לך עוד יש את זה. את הכוח לגרום לאנשים להוציא את האצבע ולנסות להבריק:

כל הטוקבקיסטים שכותבים “ראשון!!!!1″ טועים. הם מקום אחד אחרי גדי שמשון

כשגדי שמשון נכנס לצ’אטרולט, כל הזרגים הופכים לכוסיות

כששוקי גלילי רעב, גדי שמשון ממליץ לו על חומוסיות

כשגדי שמשון לא אוהב זמר או להקה, הם מבטלים “באופן מפתיע” את ההופעה שלהם בארץ

ואז גדי שמשון אמר לעידו אמין “הרשת הזו קטנה על שנינו”

כשגדי שמשון מטלפן לתמיכה הטכנית של נטוויז’ן תוך שניה עונה לו המנכל

אם לאלוהים היה טוויטר הוא היה עושה לגדי פולופריידי

האינטרנט משלם על חיבור לגדי שמשון 59.90 ש”ח לחודש

גדי שמשון לא צריך ללחוץ על כפתורי לייק. אם משהו קיים באינטרנט, סימן שהוא קיבל את אישורו של גדי שמשון

לגדי שמשון יצאו פעם חמישה אסים. למי שלא יודע, קוראים לזה ״השמשון״

כל הבסיסים שלכם שייכים לגדי שמשון

גדי שמשון יכול להיכנס לאתר של ביטוח לאומי עם פיירפוקס

גדי שמשון לא קיבל בלוג ב”רשימות”. “רשימות” קיבלו אישור מגדי שמשון לפרסם בלוג שלו

האתר של רון מיברג משלם לגדי שמשון שקל ליום בשביל להיקרא על ידו

האיש היחיד שלא מכיר את גדי שמשון הוא רזי ברקאי

אם יש לכם בעיה עם הדפדפן בחרו כלים>אפשרויות>גדי שמשון

במקלדת של גדי שמשון, כל המקשים הם קונטרול

כשאפל הוקמו עוד היה להם תפוח שלם אבל אז גדי שמשון היה רעב ונגס להם

גדי שמשון סגר את אודיגו כי נמאס לו מגרושות

יש לי צ’ק שמן עם חתימה של גדי שמשון. אני לא מוכן להפקיד אותו

ראיתם ביוטיוב סרטוני היטלר מתעצבן? מי שעיצבן אותו זה גדי שמשון

בהתחלה ביל גייטס רשם חברה בשם מגה-הארד. ואז הוא פגש את גדי שמשון בשירותים ציבוריים

לפני הטוויט הזה מישהו חשב שהיו יותר מידי בדיחות גדי שמשון. מזל שגדי שמשון חשב אחרת

אין לי מושג מי זה גדי שמשון אבל העובדה שמצייצים עליו כל כך הרבה בעברית מראה לי כמה עגום מצב המצייצים בעברית

גדי שמשון זה היוזר היחידי בטוויטר שהפייק שיפתחו לו יהיה פחות מצחיק מהמקור

גדי שמשון לא מריץ אפליקציות. הוא מתזז אותן

סטיב ג’ובס וגדי שמשון התערבו מי מבין יותר במחשבים, והמפסיד היה צריך לחטוף מחלת כבד

גדי שמשון משתמש בעכבר חי

אם מחפשים את גדי שמשון בגוגל, הכפתור משתנה לכיתוב: Feeling lucky, punk?

גדי שמשון עקץ נסיך ניגרי

כש”גדי שמשון” משתמש במרכאות הן “אך פעם” לא מיותרות

גדי שמשון ועידוק התערבו פעם מי יותר סלב-רשת. המפסיד היה צריך לאסוף מרכאות מיותרות

לפני התחלת המשמרת, הספיידרים של גוגל מתייצבים אצל גדי שמשון למסדר צחצוח-גילוח

גדי שמשון יכול להכניס ערך לויקיפדיה העברית בלי שימחקו אותו

כשגדי שמשון מאונן מול פורנו ברשת, השחקנית גומרת

גדי שמשון הפסיד פעם את האינטרנט לאל גור במשחק פוקר, אז הוא טיפל במכונות לספירת הקולות בפלורידה

ועכשיו, סוף סוף, אפילו שחר משתכנע, ומכניס אותך כדמות משנה בסדרת הפוסטים הסיפוריים החדשה שלו, על הצייצנים. לא יהיה היום כבר פוסט על אפל, אתה אומר לעצמך, כי עם כל הכבוד לפאנבויס של אפל, עכשיו צריך למצוא מישהו שיפתח, תוך שהוא משוכנע לחלוטין שזו יוזמה עצמאית שלו, פייק_יוזר לערס פואטי. ההוא שיותר מדי אנשים מכירים, שיש לו מספיק ביצים כדי לא להעמיד פנים של מצטנע אלא להסב את תשומת לבכם לכך שעדיין, חברים, יש לו את זה.

***

סדרת הפוסטים של שחר “יש לך את זה”:  א’, ב’, ג’, ד’, ה’, ו’, ז’, ח’, ט’

ההאשטאג עם רוב הטוויטים בנושא העובדות על גדי שמשון (חלקן לא תוייגו ואבדו לנצח)

הבלוג עם כל העובדות על ערס פואטי

התייחסות של רחביה ברמן לצייצת ערס פואטי ב-youpost

העובדות על אשר עידן.

העובדות על יאיר לפיד.

הפוסט המסיים את המם בבלוג של שחר.